רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יד · פסוק ו
וְאֶת־הַחֹרִי בְּהַרְרָם שֵׂעִיר. וְהִכּוּ אֶת הַחֹרִי בְּהַר שֶׁלָּהֶם וְהוּא הַר שֵׂעִיר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״אֵלֶּה בְנֵי שֵׂעִיר הַחֹרִי״ (בראשית לו:כ). בְּהַרְרָם, שֵׁם, הַנִּפְרָד הָרָר בְּשֶׁקֶל אֶרֶץ גֶּפֶן, וְאִלּוּ הָיָה מָקוֹר מִן הַדָּגוּשׁ כְּמוֹ שֶׁאוֹמְרִים קְצָת הַמְפָרְשִׁים (אבן עזרא) הָיְתָה הַהֵ״א קְמוּצָה וְהִנֵּה הִיא פְּתוּחָה, וְכֵן תִּרְגֵּם אוּנְקְלוֹס ״בְּטוּרַיָּא דִּשְׂעִיר״. אֵיל פָּארָן, כְּתַרְגּוּם, ״מֵישַׁר פָּארָן״.