רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יב · פסוק י
וַיְהִי רָעָב בָּאָרֶץ. זֶה אֶחָד מִן הַנִּסְיוֹנוֹת שֶׁנִּסָּה הָאֵל אֶת אַבְרָהָם אָבִינוּ, וְעָמַד בְּכֻלָּן וְלֹא הִרְהֵר אַחַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לֵאמֹר: אֶתְמוֹל אָמַר לִי ״וְנִבְרְכוּ בְךָ כָּל מִשְׁפְּחֹת הָאֲדָמָה״ (בראשית יב:ג), וְהַיּוֹם רָעָב בָּאָרֶץ שֶׁאֲנִי שׁוֹכֵן בָּהּ עַד שֶׁאֶצְטָרֵךְ לָצֵאת מִמֶּנָּה לְמָקוֹם אַחֵר, אֶלָּא הַכֹּל הָיָה מְקַבֵּל מֵאַהֲבָה.
מִצְרַיְמָה. כִּי בְּרֹב בְּמִצְרַיִם שֹׂבַע וַאֲפִלּוּ יִהְיֶה רָעָב בִּשְׁאָר אֲרָצוֹת, לְפִי שֶׁאֵינָהּ שׁוֹתָה מִמֵּי מָטָר אֶלָּא מִמֵּי הַנָּהָר, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לֹא כְאֶרֶץ מִצְרַיִם הִיא״ (דברים יא:י), וְאַבְרָהָם לֹא הָיָה יָכוֹל לִסְבֹּל הָרָעָב כִּי הָיוּ מִקְנֵהוּ רַב וְלֹא הָיוּ מוֹצְאִים מִרְעֶה, וְעוֹד כִּי נַפְשׁוֹת בֵּיתוֹ הָיוּ רַבִּים.
לָגוּר שָׁם. לֹא לְהִשְׁתַּקֵּעַ שָׁם, אֶלָּא לָגוּר שָׁם עַד שֶׁיַּעֲבֹר הָרָעָב מֵאֶרֶץ כְּנַעַן.