רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יב · פסוק טז
וּלְאַבְרָם הֵיטִיב בַּעֲבוּרָהּ. מִיָּד שֶׁלְּקָחָהּ הֵיטִיב לוֹ בַּעֲבוּרָהּ, לְפִי שֶׁאָמְרָה אָחִי הוּא, וּמַה הִיא הַטּוֹבָה? שֶׁשָּׁלַח לוֹ צֹאן וּבָקָר, וּלְהֲנָאָתוֹ הֵיטִיב עִמּוֹ פַּרְעֹה שֶׁהָיָה סָבוּר שֶׁתִּהְיֶה לוֹ לְאִשָּׁה, אֲבָל אַחַר כֵּן לֹא פִּיְּסוֹ וְלֹא בִּקֵּשׁ מִמֶּנּוּ מְחִילָה, אֶלָּא שֶׁשִּׁלְּחוֹ מֵאַרְצוֹ, וְלֹא כֵן עָשָׂה אֲבִימֶלֶךְ (בראשית כ:יד).
וּפֵירוּשׁ וַיְהִי־לוֹ. מֵאֵת פַּרְעֹה שֶׁשָּׁלַח לוֹ.