רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יב · פסוק ח
וַיַּעְתֵּק מִשָּׁם הָהָרָה. הֶעֱתִיק מִשָּׁם אָהֳלוֹ לָלֶכֶת אֶל הָהָר שֶׁהוּא מִמִּזְרָח לְבֵית אֵל שֶׁהָיָה עוֹבֵר בָּאָרֶץ לִרְאוֹתָהּ. וַיֵּט אָהֳלֹה, נִתְעַכֵּב שָׁם עַד שֶׁבָּנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְקָרָא שָׁם בְּשֵׁם ה׳. אָהֳלֹה בְּהֵ״א כְּמוֹ בְּוָי״ו. בֵּית־אֵל מִיָּם, בֵּית אֵל הָיָה מִמַּעֲרַב הָהָר וְהָעַי לְמִזְרַח הָהָר, וּבְאוֹתוֹ הָהָר נָטָה אָהֳלֹה וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ לַה׳ וְשָׁם קָרָא בְּשֵׁם ה׳, כְּלוֹמַר קָרָא לְיוֹשְׁבֵי הָהָר הַהוּא שֶׁיָּבוֹאוּ אֶל הַמִּזְבֵּחַ אֲשֶׁר בָּנָה לְשֵׁם ה׳ וְהֶרְאָה לָהֶם דְּבָרִים שֶׁל טַעַם כִּי לְאוֹתוֹ הָאֵל שֶׁבָּנָה מִזְבֵּחַ לִשְׁמוֹ רָאוּי לַעֲבֹד לוֹ לְבַדּוֹ לֹא לֵאלֹהִים שֶׁעוֹבְדִים הֵם וְהָיָה מֵשִׁיב רַבִּים מֵהֶם לֶאֱמוּנָתוֹ כִּי שְׁתֵּי פְּעָמִים קָרָא שָׁם בְּשֵׁם ה׳, אוּלַי הִכִּיר בָּאֲנָשִׁים הָהֵם שֶׁהָיוּ קְרוֹבִים לִתְשׁוּבָה. וּבְבֵרֵאשִׁית רַבָּה (לט) שֶׁהִתְנַבֵּא כִּי שָׁם נָפְלוּ מִבָּנָיו עַל עֲוֹן עָכָן וּבָנָה שָׁם מִזְבֵּחַ וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם.