רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יב · פסוק ו
עַד מְקוֹם שְׁכֶם. רוֹצֶה לוֹמַר עַד גְּבוּל שְׁכֶם, אוּלַי אֵלֶּה הַמְּקוֹמוֹת שֶׁזָּכַר הֵם בְּהִכָּנֵס אָדָם לְאֶרֶץ כְּנַעַן בְּבֹאוֹ מֵחָרָן, וּבָא עַד שְׁכֶם וְיָשַׁב שָׁם, וְאַחַר כֵּן עַד אֵלוֹן מוֹרֶה. וּבַדְּרָשׁ, כִּי רָאָה בִּנְבוּאָה כִּי בִּשְׁכֶם יְעַנּוּ אֶת דִּינָה וּבְנֵי יַעֲקֹב יַעֲשׂוּ נְקָמָה בְּאַנְשֵׁי שְׁכֶם, וְהִתְפַּלֵּל שָׁם לָאֵל שֶׁיַּצִּילֵם מֵהֶעָרִים אֲשֶׁר סְבִיבוֹתֵיהֶם וְשָׁמַע הָאֵל תְּפִלָּתוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיְהִי חִתַּת אֱלֹהִים וְגוֹ׳״ (בראשית לה:ה).
עַד אֵלוֹן מוֹרֶה. רָאָה שֶׁשָּׁם יְקַבְּלוּ יִשְׂרָאֵל עֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה לְקַיְּמָהּ בְּבָרוּךְ וְאָרוּר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אֵצֶל אֵלוֹנֵי מוֹרֶה״ (דברים יא:ל), וְהִתְפַּלֵּל עֲלֵיהֶם לָאֵל שֶׁיַּטֶּה לְבָבָם לְטוֹבָה וִיקַבְּלוּ עֲלֵיהֶם הַתּוֹרָה בִּשְׁבוּעָה.
אֵלוֹן וְאֵלוֹנֵי, מִישׁוֹר כְּתַרְגּוּמוֹ, וּמוֹרֶה שֵׁם אָדָם נִקְרָא הַמִּישׁוֹר הַהִיא עַל שְׁמוֹ.
וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ. כִּי אֵלֶּה הַמְּקוֹמוֹת הָיוּ לַכְּנַעֲנִי שֶׁהוּא מִשֶּׁבַע הָאֻמּוֹת, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּאֶרֶץ הַכְּנַעֲנִי הַיּוֹשֵׁב בָּעֲרָבָה״ (דברים יא:ל).
וּמַה שֶּׁאָמַר אָז בָּאָרֶץ. לְהוֹדִיעַ מַעֲשֵׂה הָאֵל וּרְצוֹנוֹ לְאוֹהֲבָיו, כִּי אַבְרָם הָיָה עוֹבֵר בָּאָרֶץ עִם מִקְנֶה רַב מְאֹד וְהָיוּ רוֹעִים בְּמִרְעֵה אֶרֶץ בְּכָל מָקוֹם שֶׁהָיָה עוֹבֵר שָׁם, וּבַעֲלֵי מְקוֹמוֹת הַמִּרְעֶה לֹא הָיוּ אוֹמְרִים לוֹ דָּבָר, וְזֶה הָיָה דָּבָר גָּדוֹל וּמַעֲשֵׂה נֵס מֵאֵת הָאֵל, וְהִכִּיר אַבְרָם בָּזֶה כִּי הָיָה מְקַיֵּם לוֹ הָאֵל מַה שֶּׁיִּעֲדוֹ הָאֵל בִּבְרָכָה. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים (רש״י) כִּי אָמַר אָז בָּאָרֶץ לְהוֹדִיעַ כִּי מִתְּחִלָּה לֹא הָיְתָה לוֹ הָאָרֶץ אֶלָּא לִבְנֵי שֵׁם, וְהָעֵד לְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה ״וּמַלְכִּי צֶדֶק מֶלֶךְ שָׁלֵם״ (בראשית יד:יח) שֶׁאָמְרוּ שֶׁהוּא שֵׁם בֶּן נֹחַ, וְאִם כֵּן יְרוּשָׁלַיִם לֹא כָּבְשָׁה הַכְּנַעֲנִי עֲדַיִן.