רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יב · פסוק ד
וַיֵּלֶךְ אַבְרָם. וּבָא לוֹ עַד חָרָן וְהִנִּיחַ שָׁם אָבִיו וּבָא לוֹ לְאֶרֶץ כְּנַעַן.
כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר אֵלָיו ה׳. שֶׁלֹּא שָׁאַל וְלֹא נִסָּה, אֶלָּא הֶאֱמִין בּוֹ שֶׁיְּקַיֵּם לוֹ מַה שֶּׁאָמַר לוֹ.
בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן. וְהִנִּיחַ אָבִיו שָׁם. אוּלַי נִתְעַכֵּב שָׁם יָמִים לְפַתּוֹתוֹ אוּלַי יֵלֵךְ עִמּוֹ וְלֹא רָצָה, וְהִנִּיחוֹ וְיָצָא, וְהָיָה בֶּן שִׁבְעִים וְחָמֵשׁ שָׁנִים בְּצֵאתוֹ מֵחָרָן.