רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק יא · פסוק כח
וַיָּמָת הָרָן עַל־פְּנֵי תֶּרַח אָבִיו. בְּחַיָּיו. וְכֵן ״וַיָּמָת נָדָב וַאֲבִיהוּא עַל־פְּנֵי אַהֲרֹן אֲבִיהֶם״ (במדבר ג:ד).
וְאָמַר בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ. לְפִי שֶׁתֶּרַח אָבִיו לֹא מֵת בְּאֶרֶץ מוֹלַדְתּוֹ אֶלָּא בְּחָרָן. וְזֶה הָיְתָה הַסִּבָּה שֶׁיָּצָא לוֹט מִן הָאָרֶץ עִם תֶּרַח זְקֵנוֹ.
בְּאוּר כַּשְׂדִּים. שֶׁהַיּוֹם נִקְרָא אוּר כַּשְׂדִּים, כִּי בְּאוֹתוֹ הַזְּמַן לֹא נוֹלַד כֶּשֶׂד שֶׁיִּקָּרְאוּ בָּנָיו כַּשְׂדִּים.
אוּר. פֵּירוּשׁוֹ בִּקְעָה אוֹ עָמֹק, וְכֵן ״עַל כֵּן בָּאֻרִים כַּבְּדוּ אֶת ה׳״ (ישעיה כד:טו). וְדַעַת רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לח:יג) בָּזֶה יָדוּעַ, שֶׁפֵּרְשׁוּ אוּר, אֵשׁ, וְאִם כֵּן נִקְרֵאת הָעִיר הַהִיא אוּר עַל שֵׁם הַנֵּס שֶׁנַּעֲשָׂה בָּהּ לְאַבְרָהָם אָבִינוּ שֶׁהִשְׁלִיכוֹ נִמְרֹד לְכִבְשַׁן הָאֵשׁ וְהִצִּילוֹ הָאֵל מִמֶּנּוּ.