רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק י · פסוק כה
וּלְעֵבֶר יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים. אָמַר יֻלַּד עַל דֶּרֶךְ כְּלָל, כְּמוֹ ״וּלְשֵׁם יֻלַּד״ (בראשית י:כא), ״וּלְיוֹסֵף יֻלַּד שְׁנֵי בָנִים״ (בראשית מא:נ). וְלֹא נוּכַל לוֹמַר שֶׁלֹּא הָיָה לוֹ בָּנִים אֲחֵרִים, שֶׁהֲרֵי נֶאֱמַר עָלָיו (בראשית יא:טו) ״וַיּוֹלֶד בָּנִים וּבָנוֹת״, אֶלָּא זָכַר אֵלֶּה לְבַדָּם עַל שֵׁם הַמְּאֹרָע שֶׁקָּרָא שְׁמוֹתָם.
קָרָא שֵׁם הָאֶחָד פֶּלֶג. הַטַּעַם כִּי בְיָמָיו נִפְלְגָה הָאָרֶץ, כְּלוֹמַר כְּשֶׁנּוֹלַד הָיוּ מְכִינִים הַפְלָגָה, לְפִיכָךְ קָרָא שְׁמוֹ פֶּלֶג.
וְשֵׁם אָחִיו יׇקְטָן. וְלֹא זָכַר הַטַּעַם. וְאָמְרוּ כִּי מִמֶּנּוּ וָאֵילָךְ חָסְרוּ שְׁנוֹת הָאֲנָשִׁים מֵאֲשֶׁר הָיוּ בַּתְּחִלָּה, שֶׁהֲרֵי עֵבֶר הָיָה חַי אַרְבַּע מֵאוֹת וְשִׁשִּׁים וְאַרְבַּע שָׁנִים וּפֶלֶג בְּנוֹ מָאתַיִם וְתֵשַׁע שָׁנִים, הִנֵּה חָסְרוּ יוֹתֵר מִמֶּחֱצָה, וְכֵן הָיָה הָלוֹךְ וְחָסוֹר, וְקָרָא לְפֶלֶג עַל שֵׁם הַפַּלָּגָה, וּלְיׇקְטָן עַל שֵׁם קִטְנוּת הַשָּׁנִים, וְיָדַע זֶה עֵבֶר בְּעֵת הִוָּלְדוֹ, כִּי נוֹלַד וְצוּרָתוֹ קְטַנָּה מֵהַנּוֹלָדִים אֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו, וְיָדַע כִּי גַּם שְׁנוֹתָיו יִהְיוּ קְטַנִּים, כִּי הָרִאשׁוֹנִים כְּמוֹ שֶׁכָּתַבְנוּ הָיוּ מַאֲרִיכִים יָמִים וְהָיוּ גְּדוֹלֵי הַגּוּף, וְהַטַּעַם כָּתַבְנוּ, וְכֵיוָן שֶׁרָאָה עֵבֶר צוּרַת בְּנוֹ הַקְּטַנָּה יָדַע כִּי גַּם יָמָיו יִהְיוּ מְעַטִּים כְּנֶגֶד דּוֹרוֹת הָרִאשׁוֹנִים. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לז) נָבִיא גָּדוֹל הָיָה עֵבֶר שֶׁקָּרָא אֶת שֵׁם בְּנוֹ פֶּלֶג בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ, וְאִם תֹּאמַר בִּתְחִלַּת יָמָיו הָיָה, וַהֲלֹא יׇקְטָן אָחִיו קָטָן מִמֶּנּוּ הָיָה וְהוֹלִיד כַּמָּה מִשְׁפָּחוֹת וְנִתְפַּלְּגוּ בְּאֶמְצַע יָמָיו, הֱוֵי לֹא בָּא הַכָּתוּב לִסְתֹּם אֶלָּא לְפָרֵשׁ, אֶלָּא וַדַּאי בְּסוֹף יָמָיו הָיָה.