רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק י · פסוק א
וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת בְּנֵי־נֹחַ. שֶׁהָיוּ שֵׁם חָם וָיָפֶת, אֵלֶּה הָיוּ תּוֹלְדוֹתָם.
וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל. כְּבָר רָאִינוּ כִּי כְּשֶׁבָּאוּ אֶל הַתֵּבָה לֹא הָיוּ לָהֶם בָּנִים, וּמַה צֹרֶךְ לִכְתֹּב וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל? אֶלָּא בָּא לְהוֹדִיעַ שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה וְלֹא הוֹלִידוּ בָּנִים. וְאַף עַל פִּי שֶׁהוֹרֵנוּ כְּבָר בְּאָמְרוֹ ״צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ״ (בראשית ח:טז), יֵשׁ לִטְעוֹת שֶׁמָּא הָיוּ הַנּוֹלָדִים בִּכְלַל ״בָּנֶיךָ״, כִּי בְּבֹאָם אֶל הַתֵּבָה בֵּאֵר יוֹתֵר, שֶׁאָמַר ״בָּא נֹחַ וְשֵׁם וְחָם וָיֶפֶת בְּנֵי נֹחַ וְאֵשֶׁת נֹחַ וּשְׁלֹשֶׁת נְשֵׁי בָנָיו אִתּוֹ״ (בראשית ז:יג), לְפִיכָךְ אָמַר וַיִּוָּלְדוּ לָהֶם בָּנִים אַחַר הַמַּבּוּל לְבָאֵר הָעִנְיָן יוֹתֵר.