רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טז · פסוק יא
הִנָּךְ הָרָה. אָמַר לָהּ זֶה לִפְתִיחַת הַדְּבָרִים, כִּי כְּבָר יָדְעָה הִיא כִּי הָרָה, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַתֵּרֶא כִּי הָרָתָה״ (בראשית טז:ד), וְהַבְּשׂוֹרָה שֶׁבִּשְּׂרָהּ הִיא וְיֹלַדְתְּ בֵּן .וְיֹלַדְתְּ, אָמְרוּ שֶׁהִיא מֻרְכֶּבֶת מִן וְיָלַדְתְּ שֶׁהוּא פֹּעַל עָבָר וּמִן וְיוֹלֶדֶת שֶׁהוּא בֵּינוֹנִי, וְטַעַם הַהַרְכָּבָה כִּי וְיָלַדְתְּ שֶׁהוּא פֹּעַל עָבָר מוּסָב לֶעָתִיד מִפְּנֵי הַוָּי״ו, לְפִי שֶׁהוּא עָתִיד, כִּי עֲדַיִן לֹא יָלְדָה, וְהִרְכִּיב עִמָּהּ יוֹלֶדֶת, כִּי אָמַר לָהּ כְּמוֹ שֶׁאַתְּ יוֹדַעַת שֶׁאַתְּ הָרָה כֵּן תֵּדְעִי בֶּאֱמֶת שֶׁתֵּלְדִי בֵּן כְּאִלּוּ אַתְּ יוֹלֶדֶת אוֹתוֹ עַתָּה. וְיֵשׁ אוֹמְרִים כִּי הַמִּלָּה מִפֹּעַל הַדּוֹמֶה לַמְרֻבָּע.
וְקָרָאת שְׁמוֹ. הַתָּי״ו לְנֹכַח הַנְּקֵבָה הַנִּמְצֵאת, ״וְקָרָאת אֶתְכֶם״ (דברים לא:כט) הַתָּי״ו לִנְקֵבָה כְּמוֹ הֵ״א וְקָרְאָה.
אֶל עָנְיֵךְ. אֶל אֲשֶׁר צָעַקְתְּ מִתּוֹךְ עָנְיֵךְ. וְהֻצְרַכְנוּ לְפֵרוּשׁ הַזֶּה לְפִי שֶׁאָמַר שָׁמַע וְלֹא אָמַר רָאָה. וְיִתָּכֵן לְפָרְשׁוֹ כְּתַרְגּוּמוֹ ״צְלוּתֵיךְ״, וְיִהְיֶה פֵּרוּשׁ עָנְיֵךְ, צַעֲקָתֵךְ, כְּמוֹ ״וַיַּעַן אִיּוֹב״ הָרִאשׁוֹן (איוב ג:ב), ״וְעָנָה אִיִּים בְּאַלְמְנוֹתָיו״ (ישעיה יג:כב), ״וְעָנִיתָ וְאָמַרְתָּ״ (דברים כו:ה), וְהַדּוֹמִים לָהֶם.