רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק טז · פסוק ה
חֲמָסִי עָלֶיךָ. הַחָמָס שֶׁאֲנִי לוֹקַחַת מִשִּׁפְחָתִי, עָלֶיךָ הוּא, כִּי אֲנִי לְטוֹבָתְךָ נִתְכַּוַּנְתִּי שֶׁנְּתַתִּיהָ לְךָ כְּדֵי שֶׁיִּהְיֶה לְךָ זֶרַע מִמֶּנָּה, וְעַתָּה נְקַלּוֹתִי בְּעֵינֶיהָ וְאַתָּה לֹא תָחוּשׁ וְלֹא תְּיַסֵּר אוֹתָהּ, וַאֲנִי לִכְבוֹדְךָ אֵינִי רוֹצָה לִרְדּוֹתָהּ.
יִשְׁפֹּט ה׳. וְאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (ראש השנה טז:): כָּל הַמּוֹסֵר דִּין עַל חֲבֵרוֹ הוּא נֶעֱנָשׁ תְּחִלָּה, דִּכְתִיב ״וַיָּבֹא אַבְרָהָם לִסְפֹּד לְשָׂרָה וְלִבְכֹּתָהּ״ (בראשית כג:ב), וְזֶה אָמְרוּ בִּדְבָרִים שֶׁאֵין לִקְרֹא חָמָס עֲלֵיהֶם כְּגוֹן זֶה, כִּי אַבְרָהָם אֲפִלּוּ הָיָה יוֹדֵעַ זֶה בֶּאֱמֶת הָיָה מְיַסְּרָהּ וְלֹא קִבְּלָהּ, כִּי רָחוֹק הוּא שֶׁיִּשְׁתֹּק אַבְרָהָם לִקְלוֹן שָׂרָה אִשְׁתּוֹ, כָּל שֶׁכֵּן מִשִּׁפְחָתָהּ, וְאַף עַל פִּי שֶׁנִּשֵּׂאת לוֹ לְאִשָּׁה.
וּבֵינֶיךָ. מָלֵא יוֹ״ד בֵּין הַנּוּ״ן וְהַכָּ״ף, כִּי כֵן תָּבֹא מִלַּת בֵּין פְּעָמִים בְּלֹא רִבּוּי וּפְעָמִים בְּיוֹ״ד הָרִבּוּי, וְכֵן ״בֵּינֵכֶם וּבֵינוֹ״ (יהושע ג:ד). וְיֵשׁ בּוֹ דְּרָשׁ (בראשית רבה מה) כִּי שָׂרָה נָתְנָה עֵינֶיהָ בַּהֲרוֹנָהּ וְהִפִּילָה מֵאוֹתוֹ הַהֵרָיוֹן, אִם כֵּן אֵינוֹ מִן הַדִּין שֶׁיִּהְיֶה מָלֵא אֶלָּא חָסֵר.