אור ברסלב
רד"ק על בראשית פרק טו › פסוק ט

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק טו · פסוק ט

פסוק ח

קְחָה לִי. פֵּרַשׁ לְהַקְרִיבָם לְפָנָיו, וּבָהֶם אֶרְמֹז לְךָ עִנְיַן יְשִׁיבָתָם בְּאֶרֶץ יְרֻשָּׁתָם וְגָלוּתָם מִמֶּנָּה, וּבָהֶם אֶכְרֹת לְךָ בְּרִית שֶׁלֹּא תָמוּט, כִּי כְּרִיתַת הַבְּרִית הוּא בְּזֶה הַדֶּרֶךְ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״הָעֵגֶל אֲשֶׁר כָּרְתוּ לִשְׁנַיִם וַיַּעַבְרוּ בֵּין בְּתָרָיו״ (ירמיה לד:יח), כִּי אָמַר הִנֵּה ״וַיְבַתֵּר אֹתָם בַּתָּוֶךְ״ (בראשית טו:י).

וְזָכַר שְׁלֹשֶׁת הַמִּינִין מֵהַבְּהֵמָה שֶׁבָּהֶם יִכְשַׁר הַקָּרְבָּן, וְרָמַז בָּזֶה שֶׁכָּל זְמַן שֶׁיַּקְרִיבוּ הַקָּרְבָּנוֹת כָּרָאוּי לֹא יִגְלוּ מִן הָאָרֶץ, וְהַשָּׁלֹשׁ שֶׁזָּכַר בָּהֶם רָמַז לִשְׁלֹשָׁה גָּלֻיּוֹת שֶׁעֲתִידִין בָּנָיו לִגְלוֹת מֵאַרְצָם, וְעַל זֶה נֶאֱמַר גַּם כֵּן, ״וַתַּשְׁקֵמוֹ בִּדְמָעוֹת שָׁלִישׁ״ (תהלים פ:ו).

וּבְאָמְרוֹ עֶגְלָה. רָמַז בּוֹ לְגָלוּת רִאשׁוֹן שֶׁהוּא גָּלוּת מִצְרַיִם, שֶׁנִּקְרָא עֶגְלָה כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״עֶגְלָה יְפֵיפִיָּה מִצְרָיִם״ (ירמיה מו:כ), כִּי מֵאֶרֶץ כְּנַעַן שֶׁהוּא אַרְצָם גָּלוּ שָׁם, וּכְבָר הָיוּ בְּאַרְצָם מוֹשְׁלִים, לוּלֵי כִּי לֹא שָׁלֵם עֲוֹן הָאֱמֹרִי.

וְעֵז וְאַיִל. אָמַר עַל גָּלוּת בָּבֶל וְרוֹמִי שֶׁאֲנַחְנוּ בּוֹ הַיּוֹם שֶׁהוּא מַלְכוּת רְבִיעִית, וְאַף עַל פִּי שֶׁהֵצֵרוּ לָהֶם מַלְכוּת יָוָן לֹא הִגְלוּם מֵאַרְצָם, וּמִכָּל מָקוֹם בַּמָּשָׁל הֵם נִכְלָלִים, כִּי הֵם נִקְרָאִים עֵז בַּחֲלוֹם דָּנִיֵּאל, וּלְפִי שֶׁהֵם הָיוּ תְּחִלַּת רָעַת יִשְׂרָאֵל בְּבַיִת שֵׁנִי נַעֲשָׂה הַמָּשָׁל בָּהֶם, וְהָרוֹמִיִּים כִּלּוּ וְהִגְלוּם. וְאַיִל הֵם מָדַי וּפָרַס, וּלְפִי שֶׁמָּלְכוּ בָּבֶל נִקְרָא מַלְכוּתָם אַיִל, וְהִנֵּה רָמַז מַלְכוּת בָּבֶל וּפָרַס, אַף עַל פִּי שֶׁשִּׁלְּחוּ גָּלוּתָם, מְלָכִים מֵהֶם הֶאֱרִיכוּ גָּלוּתָם וְאִחֲרוּ בִּנְיַן הַבַּיִת וְהָעִיר; וְקָרָא הַשְּׁנַיִם נְקֵבוֹת וְהַשְּׁלִישִׁי זָכָר כְּנֶגֶד הַטּוֹבָה שֶׁהֵטִיבוּ מָדַי וּפָרַס שֶׁנִּקְרְאוּ אַיִל לְיִשְׂרָאֵל, וְעוֹד שֶׁלֹּא נָתְנוּ הַכֹּחַ וְהַתִּפְאֶרֶת לְעַצְמָם אֶלָּא לָאֵל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר כּוֹרֶשׁ מֶלֶךְ פָּרַס, ״כָּל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ נָתַן לִי ה׳ אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל״ (דברי הימים ב לו:כג), וּמֶלֶךְ אַשּׁוּר אָמַר, ״בְּכֹחַ יָדִי עָשִׂיתִי״ (ישעיהו י:יג), וְכֵן טִיטוּס חֵרֵף וְגִדֵּף. וּקְרָאוֹ זָכָר, כְּמוֹ שֶׁהַזָּכָר חָשׁוּב מֵהַנְּקֵבָה, וְהַשְּׁנַיִם הֵרֵעוּ לְיִשְׂרָאֵל וְלֹא הֵטִיבוּ וְהִתְפָּאֲרוּ בְּמַלְכוּתָם לְעַצְמָם וְלֹא נָתְנוּ הַכֹּחַ וְהַתִּפְאֶרֶת לָאֵל, לְפִיכָךְ קְרָאָם נְקֵבָה.

מְשֻׁלֶּשֶׁת, מְשֻׁלָּשׁ. כְּתַרְגּוּם ״עֶגְלִין תְּלָת וְדִכְרִין תְּלָתָא״, וְאִי אֶפְשָׁר לְפָרֵשׁ בְּנֵי שָׁלֹשׁ שָׁנִים.

וְתֹר וְגוֹזָל. וְלֹא יָדַעְנוּ מֵאֵיזֶה מִין מֵהָעוֹפוֹת הָיָה הַגּוֹזָל, כִּי כָּל קְטַנֵּי הָעוֹפוֹת יִקָּרְאוּ גּוֹזָל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר עַל בְּנֵי נֶשֶׁר, ״עַל גּוֹזָלָיו יְרַחֵף״ (דברים לב:יא), וְאֻנְקְלוֹס תִּרְגֵּם ״וּבַר יוֹנָה״, וְכֵן הוּא הָאֱמֶת כִּי הוּא הַכָּשֵׁר לְקָרְבָּן וְהוּא הַנִּדְרָס וְאֵינוֹ דּוֹרֵס, וְכֵן הַתּוֹר, וְיֵשׁ בֵּינֵיהֶם שִׁתּוּף בַּטֶּבַע, וְהַנְּקֵבָה מֵהֶם לֹא תִזָּקֵק לְזָכָר אַחֵר מוֹת בַּעְלָהּ, וְכֵן יִשְׂרָאֵל בַּגָּלוּת, שֶׁהָיְתָה כְּאַלְמָנָה בַּגָּלוּת מִיּוֹם שֶׁנִּפְרַד בַּעְלָהּ מִמֶּנָּה, וְהוּא חַי וְקַיָּם, לֹא עָבְדָה אֱלֹהִים אֲחֵרִים בַּגָּלוּת, וְאַף שֶׁאֹרֶךְ הַגָּלוּת כְּאִלּוּ אֵין תִּקְוָה, אַף עַל פִּי כֵן ״אִם שָׁכַחְנוּ שֵׁם אֱלֹהִים וְנִפְרֹשׂ כַּפֵּינוּ לְאֵל זָר״ (תהלים מד:כא). וְהַתֹּר וְהַגּוֹזָל הָיָה מָשָׁל לְיִשְׂרָאֵל שֶׁיִּהְיוּ דְּרוּסִים בְּרַגְלֵי הָאֻמּוֹת בְּפִשְׁעֵיהֶם בְּרֹב הַזְּמַנִּים עַד יָבוֹא מָשִׁיחַ, וְיִשְׂרָאֵל נִמְשַׁל לְיוֹנָה, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״עֵינַיִךְ יוֹנִים״ (שיר השירים א:טו) וְנֶאֱמַר ״יוֹנָתִי בְּחַגְוֵי סֶלַע״ (שיר השירים ב:יד), וְכֵן נִמְשְׁלוּ לְתוֹר, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר ״אַל תִּתֵּן לְחַיַּת נֶפֶשׁ תּוֹרֶךָ״ (תהלים עד:יט).

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה