רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ט · פסוק כד
וַיִּיקֶץ. כִּי הַשִּׁכְרוּת תְּבַטֵּל הַרְגָּשׁוֹת הָאָדָם כְּמוֹ הַשֵּׁנָה, לְפִיכָךְ נוֹפֵל בּוֹ לְשׁוֹן הֲקָצָה וְהָעֵרָה.
וַיִּקֶץ. (לפי המסורה בשני יודי״ן. עין) בְּיוֹ״ד אֵיתָן לְבַד, וְיוֹ״ד הַשֹּׁרֶשׁ נֶעְלֶמֶת.
אֲשֶׁר עָשָׂה לוֹ בְּנוֹ הַקָּטָן. אִם נֹאמַר כִּי עַל חָם אָמַר, יִהְיֶה פֵּרוּשׁ הַקָּטָן, הַפָּחוּת, כִּי חָם לֹא הָיָה קָטָן בְּשָׁנִים לְפִי זִכְרוֹנָם בְּכָל מָקוֹם; וּמָה עָשָׂה לוֹ, שֶׁהָלַךְ וְהִגִּיד לְאֶחָיו וְלֹא כִּסָּה עֶרְוָתוֹ, וְאִם תֹּאמַר לָמָּה קִלֵּל כְּנַעַן? רָאָה בִּנְבוּאָה כִּי רַע יִהְיֶה הוּא וְזַרְעוֹ עַד עוֹלָם, וְלֹא קִלֵּל חָם, לְפִי שֶׁהָאֵל בֵּרְכוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיְבָרֶךְ אֱלֹהִים אֶת נֹחַ וְאֶת בָּנָיו״ (בראשית ט:א) וְלֹא רָאוּי לְקַלֵּל מַה שֶּׁהָאֵל בֵּרַךְ. וְכֵן פֵּרְשׁוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה לו:ז) וְכֵן אָמְרוּ, חָם חָטָא וּכְנַעַן נִתְקַלֵּל? אֶלָּא לְפִי שֶׁבֵּרְכוֹ הָאֵל, אָמַר, לֹא תָנוּחַ קְלָלָה בִּמְקוֹם בְּרָכָה. וְיֵשׁ מֵהֶם שֶׁאָמְרוּ, כִּי כְּנַעַן רָאָה תְּחִלָּה וְהִגִּיד לְחָם לְפִיכָךְ תָּלָה הַקַּלְקָלָה בַּמְקֻלְקָל. וּמֵהֶם אָמְרוּ כִּי כְּנַעַן סֵרְסוֹ וּבְנוֹ הַקָּטָן אָמַר עַל כְּנַעַן כִּי בֶּן בְּנוֹ יִקָּרֵא בְּנוֹ וְהוּא הָיָה הַקָּטָן מִבְּנֵי חָם.