רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ט · פסוק יג
אֶת־קַשְׁתִּי נָתַתִּי בֶּעָנָן. אָמַר קַשְׁתִּי עִם הַכִּנּוּי לְפִי שֶׁהוּא הָאוֹת שֶׁלּוֹ שֶׁנָּתַן לְתוֹלְדוֹת הָאָרֶץ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בֵּינִי וּבֵין הָאָרֶץ; אוֹ אָמַר קַשְׁתִּי לְעִנְיָן שֶׁאָמַר בִּנְבוּאַת יְחֶזְקֵאל ״כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת״ (יחזקאל א:כח) וּלְעִנְיָן זֶה אָמְרוּ בְּבֵרֵאשִׁית רַבָּה (לה) אֶת־קַשְׁתִּי דָּבָר הַמּוֹקֵשׁ לִי; וְהַקֶּשֶׁת הוּא כְּדִבְרֵי חַכְמֵי הַמֶּחְקָר מִנִּצּוֹץ הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁמְּלַהֵט כְּנֶגֶד הֶעָנָן אַחַר הַמָּטָר, וְתֵרָאֶה זֶה הַקֶּשֶׁת בַּגְּוָנִים הָהֵם וְעַתָּה אַחַר הַמַּבּוּל חִזֵּק הָאֵל אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ לְלַהֵט יוֹתֵר בֶּעָנָן [כִּי נִרְאֶה יִהְיֶה לְעוֹלָם], כְּדִבְרֵי הֶחָכָם רַבִּי אַבְרָהָם בֶּן עֶזְרָא שֶׁכָּתַב כֵּן בְּשֵׁם גָּאוֹן, וּכְשֶׁיִּרְאוּהָ בְּנֵי אָדָם יִזְכְּרוּ שֶׁהוּא אוֹת הַבְּרִית שֶׁנָּתַן הָאֵל לָהֶם וְלֹא יִפְחֲדוּ מֵהַמַּבּוּל.
נָתַתִּי. כְּמוֹ אֶתֵּן עַל דֶּרֶךְ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, וְכֵן ״נָתַתִּי כֶּסֶף הַשָּׂדֶה״ (בראשית כג:יג). וְיֵשׁ לְפָרֵשׁ נָתַתִּי כְּמַשְׁמָעוֹ, כְּדִבְרֵי הַגָּאוֹן רַבִּי סַעַדְיָה, כְּלוֹמַר הַקֶּשֶׁת שֶׁנָּתַתִּי בַּטֶּבַע בֶּעָנָן יִהְיֶה לָכֶם לְאוֹת, כִּי לְעוֹלָם כְּשֶׁיִּכְלֶה הַגֶּשֶׁם תֵּרָאֶה הַקֶּשֶׁת, אֲבָל בִּימֵי הַמַּבּוּל לֹא נִרְאֲתָה הַקֶּשֶׁת כִּי לֹא נִכְלָה הַגֶּשֶׁם כָּל אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לַיְלָה, וְהִבְטִיחָם הָאֵל כִּי לְעוֹלָם יִרְאוּ קֶשֶׁת בֶּעָנָן, וְזֶה יִהְיֶה לָכֶם אוֹת כִּי לֹא יִהְיֶה מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ. וּבְבְרֵאשִׁית רַבָּה (שם) נָתַתִּי, מִשֵּׁשֶׁת יְמֵי בְרֵאשִׁית לְפִי שֶׁאֵין כָּל חָדָשׁ תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, וְשָׁנָה וְשִׁלֵּשׁ עִנְיַן הַקֶּשֶׁת בָּעִנְיָן לְחַזֵּק הָאוֹת בְּלִבָּם.