רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ט · פסוק י
וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם. שֶׁהָיְתָה אִתְּכֶם בַּתֵּבָה, זֶהוּ שֶׁפֵּרַשׁ אַחֲרֵי כֵן מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה, כְּלוֹמַר מִכָּל הַמִּינִים שֶׁיָּצְאוּ מִן הַתֵּבָה אֲנִי אוֹמֵר שֶׁיִּהְיֶה בְּרִיתִי עִמָּהֶם שֶׁלֹּא לְשַׁחֲתָם עוֹד; וְאָמַר עוֹד לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ, לְתוֹסֶפֶת בֵּאוּר. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (לד) מְפָרֵשׁ, לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ בָּא לְהָבִיא תּוֹלְדוֹתֵיהֶם כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְאֶת־זַרְעֲכֶם אַחֲרֵיכֶם״ (בראשית ט:ט) גַּם כֵּן לְהַבְטִיחַ תּוֹלְדוֹת הַחַיּוֹת, וְאָמַר וּלְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ וּלְפֵרוּשׁ זֶה יִהְיֶה פֵּרוּשׁ מִכֹּל יֹצְאֵי הַתֵּבָה אֲנִי מֵקִים בְּרִיתִי וְיִהְיֶה קַיָּם לְעוֹלָם לְכֹל חַיַּת הָאָרֶץ.