רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ט · פסוק ד
אַךְ־בָּשָׂר. אַף עַל פִּי שֶׁנָּתַתִּי לָכֶם כָּל בָּשָׂר רֶמֶשׂ לֶאֱכֹל, לֹא תֹאכְלוּ אוֹתוֹ עִם נַפְשׁוֹ שֶׁהוּא דָמוֹ, כְּלוֹמַר כָּל זְמַן שֶׁהַבָּשָׂר עִם הַנֶּפֶשׁ וְהוּא בְּעוֹדוֹ חַי, אֶלָּא קֹדֶם תִּזְבָּחוּהוּ וְאַחַר כָּךְ תֹּאכְלוּהוּ, כִּי זֶה דֶּרֶךְ אַכְזָרִיּוּת לַחְתֹּךְ בָּשָׂר מִן הַחַי וּלְאָכְלוֹ. וְנִרְאֶה כִּי לְפִיכָךְ הִתִּיר הַבָּשָׂר לְנֹחַ, לְפִי שֶׁטָּרַח בַּבְּהֵמָה וּבַחַיָּה וּבָרֶמֶשׂ וּבָעוֹף לְהַחֲיוֹת אוֹתָם בַּתֵּבָה, כִּי לְצֹרֶךְ הָאָדָם נִבְרְאוּ בֵּין לִמְלַאכְתּוֹ בֵּין לַאֲכִילָתוֹ, אֶלָּא שֶׁלֹּא הֻתַּר לַהֲמִיתָם וּלְאָכְלָם עַד נֹחַ לְפִי שֶׁטָּרַח בָּהֶם.