רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ח · פסוק יז
כָּל־הַחַיָּה. כְּלָל וְאַחַר כָּךְ פֵּרַט, וּפֵירַשׁ כָּל־הַחַיָּה ״כָּל נֶפֶשׁ הַחַיָּה״ כְּמוֹ שֶׁפֵּירַשְׁנוּ מִכָּל־בָּשָׂר, וְכֵן אוֹמֵר לְמַטָּה (בראשית ט:י) ״וְאֵת כָּל־נֶפֶשׁ הַחַיָּה אֲשֶׁר אִתְּכֶם״, וְכֵן אָמַר בָּעוֹף, וְכוּלָּם אָמַר בְּבֵי״ת לְפִי שֶׁדִּבֵּר עַל הַנֶּפֶשׁ וּבַבְּהֵמָה וְחַיַּת הַשָּׂדֶה בִּכְלָלָהּ.
הוֹצֵא. כְּתִיב בְּוָי״ו בַּחֲלוּף הַיּוּ״ד. פֹּ״א הַפֹּעַל בְּוָי״ו נִסְתֶּרֶת כְּמִנְהָג בָּרֹב, וּקְרִי בְּיוּ״ד נִרְאֵת כַּמִּשְׁפָּט. וְכֵן ״הוֹשַׁר לְפָנַי דַּרְכֶּךָ״ (תהלים ה:ט), ״יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ״ (משלי ד:כה). הוֹצֵא אוֹתָם אִתָּךְ כְּמוֹ שֶׁהִכְנַסְתָּם אִתָּךְ.
וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ. כְּמוֹ בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה, וְאָמַר לְשׁוֹן שְׁרִיצָה שֶׁהוּא רִבּוּי הַתּוֹלָדָה, מַה שֶׁלֹּא אָמַר כֵּן בִּתְחִלַּת הַבְּרִיאָה אֶלָּא בַּדָּגִים, לְפִי שֶׁהֵם רַבִּים מֵחַיּוֹת הַיַּבָּשָׁה, וְאָמַר פֹּה וְשָׁרְצוּ וּפָרוּ וְרָבוּ, לְפִי שֶׁהֵם מְעַטִּים הַיּוֹצְאִים מִן הַתֵּבָה אָמַר הָאֵל שֶׁיִּשְׁרְצוּ וְיִפְרוּ וְיִרְבּוּ לָרֹב, וּכְבָר פֵּרַשְׁנוּ כָּל אֵלֶּה הַלְּשׁוֹנוֹת בִּמְקוֹמוֹתָם. וּבְבְרֵאשִׁית רַבָּה (לד): וְשָׁרְצוּ בָאָרֶץ וְלֹא בַּתֵּבָה, כְּלוֹמַר שֶׁלֹּא שִׁמְּשׁוּ בַּתֵּבָה.