רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ח · פסוק יא
וַתָּבֹא לְעֵת עֶרֶב. בּוֹ בַּיּוֹם שָׁבָה אֵלָיו לְעֵת עֶרֶב.
טָרָף. כֻּלּוֹ קָמוּץ, וְהוּא תֹּאַר בִּמְקוֹם פָּעוּל כְּמוֹ טָרוּף, כְּלוֹמַר שֶׁטָּרְפָה אוֹתוֹ הַיּוֹנָה מֵאִילַן הַזַּיִת בְּפִיהָ לְהָבִיאוֹ אֶל נֹחַ, וּלְפִיכָךְ אָמַר לְשׁוֹן טָרָף כִּי הִכִּיר בּוֹ נֹחַ כִּי טָרְפַתּוּ וּשְׁבָרַתּוּ מֵהַזַּיִת לֹא שֶׁמְּצָאַתּוּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם.
כִּי־קַלּוּ הַמַּיִם. מָעֲטוּ, כִּי הַדָּבָר הַמּוּעָט הוּא קַל מֵהַמְרֻבֶּה וְהַמְרֻבֶּה יִקְרְאוּ כָּבֵד, כְּמוֹ ״יִכְבְּדוּ בָנָיו״ (איוב יד:כא), ״מִקְנֶה כָּבֵד״ (שמות יב:לח), ״בְּחַיִל כָּבֵד״ (מלכים ב יח:יז) וְהַדּוֹמִים לָהֶם. וְלָמָּה הֵבִיאָה זַיִת? אוּלַי מָצְאוּ רִאשׁוֹן לִמְקוֹם הַתֵּבָה, אוֹ לְפִי שֶׁהַזַּיִת נִמְצָא בְּעָלָיו כָּל הַשָּׁנָה. וּבַמִּדְרָשׁ (בראשית רבה לג) אָמְרָה יוֹנָה: יִהְיוּ מְזוֹנוֹתַי מְרוּדוֹת כַּזַּיִת וּמְסוּרוֹת בְּיַד הָאֵל וְלֹא מְתוּקִים כִּדְבַשׁ וּמְסוּרִים בְּיַד בָּשָׂר וָדָם.