רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ח · פסוק ב
וַיִּסָּכְרוּ. נִסְגְּרוּ מִלְּהִתְגַּבֵּר וְלַעֲלוֹת, וְהָאָרֶץ שָׁבָה לְהִתְיַבֵּשׁ מִפְּנֵי הָרוּחַ וְעָמְדָה בִּפְנֵי הַמַּיִם הַמִּתְגַּבְּרִים, אֲבָל לֹא נִסְגְּרוּ מִכֹּל וָכֹל, שֶׁהֲרֵי שָׁבוּ הַמַּיִם אֶל הַתְּהוֹם שֶׁיָּצְאוּ מִמֶּנּוּ בְּאוֹתָם הַדְּרָכִים שֶׁיָּצְאוּ וּכְמִנְיַן הַיָּמִים שֶׁיָּצְאוּ. וְאַף עַל פִּי שֶׁבִּיצִיאָתָם מָצְאוּ יוֹתֵר פְּתָחִים, כִּי הִתְמוֹטְטָה הָאָרֶץ, וְעַתָּה הֵחֵלָּה לְהִתְקַבֵּץ וְלִיבַשׁ מְעַט מְעַט מִפְּנֵי הָרוּחַ שֶׁהֶעֱבִיר הָאֵל עַל הָאָרֶץ וּמִעֲטוּ פְּתָחֶיהָ, וְהָיָה לָהֶם לְהַאֲרִיךְ יְמֵי שׁוּבָם מִימֵי צֵאתָם? אַף עַל פִּי כֵן הַטֶּבַע עֲזָרָם, כִּי בְּשׁוּבָם יָרְדוּ.
וַאֲרֻבֹּת הַשָּׁמָיִם. וּכְבָר נִסְגְּרוּ בְּסוֹף אַרְבָּעִים. וְהִנֵּה פָּסְקוּ הַמַּיִם בֵּין מִלְמַעְלָה בֵּין מִלְּמַטָּה.
וַיִּכָּלֵא הַגֶּשֶׁם. שֶׁאֲפִלּוּ גֶּשֶׁם מוּעָט לֹא יָרַד.
וַיִּסָּכְרוּ. בְּכ״ף כְּמוֹ בְּגִימֶ״ל, וְכֵן ״כִּי יִסָּכֵר פִּי דּוֹבְרֵי שָׁקֶר״ (תהלים סג:יב).