רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ז · פסוק כא
וַיִּגְוַע וְגוֹ׳ וְכֹל הָאָדָם. אָמַר וְכֹל הָאָדָם בָּאַחֲרוֹנָה, כְּלוֹמַר אֲפִלּוּ אָדָם שֶׁיֵּשׁ לוֹ דַּעַת וְתַחְבּוּלָה לְהִשָּׁמֵר מֵהָרַע, וְהָיָה לָהֶם לְהֵעָלוֹת עַל הֶהָרִים הַגְּבוֹהִים, לֹא הוֹעִילָה לָהֶם תַּחְבּוּלוֹתָם, כִּי חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה מֵעַל הֶהָרִים גָּבְרוּ הַמַּיִם. וְאָמַר וְכֹל שֶׁאֲפִלּוּ הַנְּפִילִים שֶׁנִּשְׂגְּבוּ בֶּהָרִים הַגְּבוֹהִים כִּסּוּ הַמַּיִם וְטָבְעוּ בָּהֶם. וְהַגְּוִיעָה הִיא מִיתָה מְהֵרָה בְּלֹא שׁוּם אֲרִיכוּת, וְכֵן הוּא הַטּוֹבֵעַ בַּמַּיִם.