רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ז · פסוק יט
וְהַמַּיִם גָּבְרוּ. גַּם זֶה בָּא לְהוֹסִיף יוֹתֵר, לְפִיכָךְ אָמַר מְאֹד מְאֹד. וְיֵשׁ הֵנָּה שְׁנֵי רִבּוּיִים, כִּי מִתְּחִלָּה אָמַר ״וַיִּרְבּוּ״ וְאָמַר ״מְאֹד״ עִם ״וַיִּרְבּוּ״, וּבַפָּסוּק הַזֶּה אָמַר מְאֹד עִם גָּבְרוּ, וְהַהִתְגַּבְּרוּת יוֹתֵר מִן הָרִבּוּי, וְעוֹד אָמַר מְאֹד מְאֹד, לְהוֹסִיף יוֹתֵר הַתּוֹסֶפֶת שֶׁכֻּסּוּ כָּל־הֶהָרִים הַגְּבֹהִים.