רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ז · פסוק יז
וַיְהִי הַמַּבּוּל אַרְבָּעִים יוֹם. יוֹם וָלַיְלָה, כְּמוֹ שֶׁזָּכַר, וּבִכְלַל יוֹם הַלַּיְלָה, כְּמוֹ ״וַיְהִי עֶרֶב וַיְהִי בֹקֶר יוֹם אֶחָד״ (בראשית א:ה) וְהַדּוֹמִים לוֹ.
וַיִּרְבּוּ הַמַּיִם. וְכַאֲשֶׁר רָבוּ הַמַּיִם שֶׁהָיוּ אַרְבָּעִים יוֹם וּמֵי הַמַּעְיָנוֹת שֶׁגָּבְרוּ גַּם כֵּן, הָיָה בָּהֶם כֹּחַ לִשְׂאֵת אֶת הַתֵּבָה שֶׁתִּהְיֶה צָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם, כִּי עַד שֶׁלֹּא גָּבְרוּ הַמַּיִם הָיְתָה כְּבֵדָה וְלֹא הָיְתָה יְכוֹלָה לָרוּם מֵעַל הָאָרֶץ עַד שֶׁרָבוּ וְנָשְׂאוּ הַתֵּבָה וְצָפָה עַל פְּנֵי הַמַּיִם.