רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ז · פסוק ו
וְנֹחַ בֶּן־שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה. סִפֵּר בּוֹ כַּמָּה שָׁנִים הָיָה כְּשֶׁבָּא אֶל הַתֵּבָה מִפְּנֵי הַמַּבּוּל שֶׁהָיָה, וְי״ו וְהַמַּבּוּל בִּמְקוֹם כַּאֲשֶׁר, כְּמוֹ ״אִם לֹא יִשְׂבְּעוּ וְיָלִינוּ״ (תהלים נט:טז) ״וְשִׂפְתֵי רְנָנוֹת יְהַלֶּל פִּי״ (תהלים סג:ו) וְרוֹצֶה לוֹמַר נֹחַ הָיָה בֶּן־שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה כַּאֲשֶׁר הָיָה הַמַּבּוּל עַל־הָאָרֶץ.
וְהַמַּבּוּל הָיָה. מַבּוּל מַיִם, וְהַמַּבּוּל שֶׁזָּכַר עוֹמֵד בִּמְקוֹם שְׁנַיִם.