רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ו · פסוק ז
וַיֹּאמֶר ה׳. אָמַר בְּלִבּוֹ, אוֹ אָמַר אֶל נֹחַ.
אֶמְחֶה אֶת־הָאָדָם אֲשֶׁר־בָּרָאתִי. ״אֶת הָאָדָם״ וְלֹא כָּל אָדָם, שֶׁהֲרֵי נִשְׁאַר נֹחַ וּבָנָיו. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (כח): לָמָּה בְּמַיִם? אָמַר רַבִּי בְּרַכְיָה: כְּלוּם בָּרָאתִי אֶת הָאָדָם אֶלָּא מִן הֶעָפָר? מִי מְמַחֶה אֶת הֶעָפָר? הֲלֹא הַמַּיִם. מֵאָדָם עַד־בְּהֵמָה. וּבִכְלַל בְּהֵמָה חַיָּה, וְרֶמֶשׂ הֵם קְטַנֵּי הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ. וְלָמָּה נִמְחוּ הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וְהָרֶמֶשׂ וְהָעוֹפוֹת? לְפִי שֶׁכֻּלָּם נִבְרְאוּ בִּשְׁבִיל הָאָדָם, וְאִם אֵין אָדָם מַה צֹּרֶךְ לָהֶם? וְעוֹד, כֵּיוָן שֶׁהָיוּ הַמַּיִם עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה לֹא הָיוּ יְכוֹלִים לְהִנָּצֵל הַבְּהֵמוֹת וְהַחַיּוֹת וְהָעוֹפוֹת אִם לֹא עַל יְדֵי מוֹפֵת, וְאֵין הַשְׁגָּחַת הָאֵל עֲלֵיהֶם אֶלָּא עַל הַמִּין, וְהַמִּין לֹא נִמְחָה, שֶׁהֲרֵי צִוָּה לְנֹחַ עַל קִיּוּמוֹ. וְאִם תֹּאמַר: לָמָּה הָיָה הַמַּבּוּל עַל פְּנֵי כָל הָאָרֶץ, יִהְיֶה בִּמְקוֹם מוֹשַׁב בְּנֵי אָדָם? אִם כֵּן הָיוּ בְּנֵי אָדָם נָסִים מִפְּנֵי הַמַּיִם לְמָקוֹם שֶׁלֹּא הָיוּ בּוֹ הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כִּסָּה גַּם הֶהָרִים כְּדֵי שֶׁלֹּא יַעֲלוּ בְּנֵי אָדָם עַל הֶהָרִים הָרָמִים לְהִנָּצֵל שָׁם. וְיֵשׁ מֵרַבּוֹתֵינוּ שֶׁאָמְרוּ (בראשית רבה כח) כִּי גַּם הַחַיּוֹת הַבְּהֵמוֹת וְהָעוֹפוֹת קִלְקְלוּ מִין בְּשֶׁאֵינוֹ מִינוֹ, וְהָאֵל בָּרָא אוֹתָם כָּל אֶחָד לְמִינוֹ, וְהִנֵּה עָשׂוּ כְּנֶגֶד מַעֲשֵׂה הָאֵל. וּמֵהֶם אָמְרוּ כְּטַעַם הָרִאשׁוֹן שֶׁכָּתַבְנוּ, אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: כְּלוּם בָּרָאתִי בְּהֵמָה וְחַיָּה אֶלָּא בִּשְׁבִיל הָאָדָם, וְאִם אֵין אָדָם בְּהֵמָה לָמָּה?