רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ד · פסוק כ
אֲבִי יֹשֵׁב אֹהֶל וּמִקְנֶה. אֲבִי רוֹצֵה לוֹמַר קַדְמוֹן, כְּמוֹ שֶׁהָאָב קַדְמוֹן לַבֵּן, וּפֵירֵשׁ יֹשֵׁב אֹהֶל לִרְעוֹת מִקְנֶה, כְּלוֹמַר שֶׁהִרְחִיק לִנְהֹג מִקְנֵהוּ בַּמִּדְבָּרוֹת וְהָיָה יוֹשֵׁב שָׁם בָּאֹהֶל, וְהָרִאשׁוֹנִים אֲשֶׁר לְפָנָיו לֹא הָיוּ רוֹעִים מִקְנֵיהֶם אֶלָּא סָמוּךְ לְעִירָם, וּפֵירֵשׁ וּמִקְנֶה, רוֹעֵה מִקְנֶה, וְכֵן ״לֵץ הַיַּיִן״ (משלי כ:א) שׁוֹתֵה הַיַּיִן, אוֹ יִהְיֶה פֵּירוּשׁ הַוָּי״ו עִם, כְּלוֹמַר יוֹשֵׁב אֹהֶל עִם מִקְנֶה, וְכֵן (שמות א:ה) ״וְיוֹסֵף הָיָה בְמִצְרָיִם״ עִם יוֹסֵף שֶׁהָיָה בְמִצְרַיִם הָיוּ שִׁבְעִים.