רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ד · פסוק יד
הֵן גֵּרַשְׁתָּ אֹתִי הַיּוֹם מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה. זֶהוּ אַדְמַת עֵדֶן הַסְּמוּכָה לַגָּן, כִּי שָׁם הָיוּ אָבִיו וְאִמּוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״לַעֲבֹד אֶת הָאֲדָמָה אֲשֶׁר לֻקַּח מִשָּׁם״ (בראשית ג:כג), כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ.
וּמִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר. שֶׁקָּצַפְתָּ עָלַי וְהִסְתַּרְתָּ פָּנֶיךָ וְהַשְׁגָּחָתְךָ מִמֶּנִּי וְשַׂמְתַּנִי הֶפְקֵר לַכֹּל, וְכַאֲשֶׁר אֶהְיֶה נָע וָנָד בָּאָרֶץ כָּל מִי שֶׁיִּמְצָאֵנִי יַהַרְגֵנִי אַחֲרֵי שֶׁסִּלַּקְתָּ הַשְׁגָּחָתְךָ מִמֶּנִּי וְלֹא תִּשְׁמְרֶנּוּ, וְכַאֲשֶׁר אֶהְיֶה נָע וָנָד יַהַרְגוּנִי הַחַיּוֹת הַטּוֹרְפוֹת. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (כב): אֶתְמוֹל גֵּרַשְׁתָּ אֶת אַבָּא וְהַיּוֹם גֵּרַשְׁתָּ אוֹתִי, שֶׁמָּא מִפָּנֶיךָ אֶסָּתֵר, אֶתְמְהָא?