רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ד · פסוק יב
לֹא תֹסֵף תֵּת כֹּחָהּ לָךְ. אַף עַל פִּי שֶׁהָיְתָה אֲרוּרָה מִשֶּׁחָטָא אָדָם, עַתָּה הוֹסִיף לִקְלָלָה בַּעֲבוּר קַיִן, וְאָמַר אַף מָה שֶׁהָיְתָה רְגִילָה לְהוֹצִיא אַחַר קִלְלַת אָדָם לֹא תוֹסִיף לָתֵת אוֹתוֹ הֵנָּה אֶלָּא פָּחוֹת מִמַּה שֶּׁהָיְתָה רְגִילָה; וְאֶפְשָׁר שֶׁהַקְּלָלָה הַזֹּאת הָיְתָה לְקַיִן לְבַדּוֹ אוֹ לְקַיִן וּלְזַרְעוֹ אַחֲרָיו וְאַף לְזֶרַע שֵׁת עַד נֹחַ. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כב) ״רַבִּי אֱלִיעֶזֶר אוֹמֵר, לָךְ אֵינָהּ נוֹתֶנֶת הָא לַאֲחֵרִים נוֹתֶנֶת, רַבִּי יוֹסֵי בַּר חֲנִינָא אָמַר, לֹא לְךָ וְלֹא לַאֲחֵרִים״. וְנִרְאֶה כִּי לוֹ לְבַדּוֹ הָיְתָה הַקְּלָלָה, לְפִיכָךְ תָּלָה הַקְּלָלָה בּוֹ, וְאָמַר ״אָרוּר אַתָּה מִן הָאֲדָמָה״ (בראשית ד:יא), אֲבָל בְּאָדָם שֶׁהַקְּלָלָה לְדוֹרוֹת תָּלָה הַקְּלָלָה בָּאֲדָמָה, וְאָמַר ״אֲרוּרָה הָאֲדָמָה בַּעֲבוּרֶךָ״ (בראשית ג:יז).
נָע וָנָד תִּהְיֶה בָאָרֶץ. זֹאת קְלָלָה אַחֶרֶת וְהִיא לוֹ לְבַדּוֹ. אָמַר לוֹ שֶׁלֹּא יוּכַל לַעֲמֹד בְּמָקוֹם אֶחָד, אֶלָּא שֶׁיִּתֵּן הָאֵל בְּלִבּוֹ שֶׁיַּחְשֹׁב בְּעַצְמוֹ קִלְלַת הָאֲדָמָה בְּפֵרוֹתֶיהָ וְיֹאמַר: אֵלֵךְ בְּמָקוֹם אַחֵר וְאֶזְרַע שָׁם, אוּלַי תִּתֵּן לִי הָאֲדָמָה שָׁם כֹּחָהּ, וְכֵן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם כָּל יְמֵי חַיָּיו. וְלֹא הֱמִיתוֹ כְּמִשְׁפַּט כָּל הוֹרֵג נֶפֶשׁ בְּמֵזִיד, מִפְּנֵי שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר הָעוֹלָם שׁוֹמֵם מִבְּנֵי אָדָם, כִּי קַיִן לֹא הוֹלִיד עֲדַיִן וְאָדָם לֹא הוֹלִיד עוֹד עַד מֵאָה וּשְׁלֹשִׁים שָׁנָה, לְפִיכָךְ לֹא הֱמִיתוֹ, אֲבָל גָּזַר עָלָיו, לְבַד מִקִּלְלַת הָאֲדָמָה, אֶחָד מִמִּשְׁפְּטֵי הָרוֹצֵחַ, וְהוּא הַגָּלוּת, כְּשֶׁאָמַר לוֹ נָע וָנָד תִּהְיֶה. וְנָע וָנָד כֶּפֶל עִנְיָן בְּמִלּוֹת שׁוֹנוֹת לְחַזֵּק. וּבְדִבְרֵי רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (בראשית רבה כב): ״כָּל הוֹרֵג קַיִן יֵהָרֵג. לֹא כְּדִינוֹ שֶׁל רוֹצְחִים דִּינוֹ שֶׁל קַיִן, קַיִן הָרַג וְלֹא הָיָה מִמִּי לִלְמֹד, מִכָּאן וְאֵילָךְ כָּל הוֹרֵג קַיִן יֵהָרֵג״. וְאֶפְשָׁר גַּם כֵּן כִּי שׁוֹגֵג הָיָה, כִּי הָאֶבֶן אוֹ הַדּוֹמָה לָהּ שֶׁהִכָּהוּ בָּהּ לֹא חָשַׁב שֶׁיָּמוּת בְּאוֹתָהּ מַכָּה, כִּי עֲדַיִן לֹא רָאָה אִישׁ הָרוּג וְלֹא חָשַׁב שֶׁיִּהְיֶה בָּהּ כְּדֵי לְהָמִית, לְפִיכָךְ דָּנוּהוּ דִּין הוֹרֵג בִּשְׁגָגָה שֶׁהוּא הַגָּלוּת וְאָמַר לוֹ נָע וָנָד תִּהְיֶה. וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (שם): ״נָע שֶׁיִּהְיֶה נָע מֵהַמָּקוֹם שֶׁהָיָה שָׁם, וָנָד שֶׁלֹּא תִּהְיֶה לוֹ יְשִׁיבָה בְּשׁוּם מָקוֹם אֶלָּא יְנַעְנֵעַ גּוּפוֹ כְּשִׁכּוֹר, כֵּיוָן שֶׁעָשָׂה תְּשׁוּבָה חָסְרוּ מִמֶּנּוּ הָאַחַת כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן״ (בראשית ד:טז) וְלֹא אָמַר נָע״.