רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ג · פסוק כב
וַיֹּאמֶר ה׳ אֱלֹהִים וְגוֹ׳ כְּאַחַד מִמֶּנּוּ. שִׁתֵּף עַצְמוֹ יִתְבָּרַךְ עִם הַמַּלְאָכִים, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ״ (בראשית א:כו).
לָדַעַת טוֹב וָרָע. כְּבָר פֵּרַשְׁנוּ יְדִיעַת טוֹב וָרָע כְּמַלְאָכִים בְּפָסוּק ״וּמֵעֵץ הַדַּעַת״ (בראשית ב:יז). וּבִבְרֵאשִׁית רַבָּה (כא) ״דָּרַשׁ רַבִּי פַּפּוּס כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, כְּאַחַד מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת; אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא דַּיֶּךָ פַּפּוּס, אֶלָּא מָה אֲנִי מְקַיֵּם כְּאַחַד מִמֶּנּוּ, שֶׁנָּתַן לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְפָנָיו שְׁנֵי דְּרָכִים, דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְדֶרֶךְ הָאַחֶרֶת, הִנִּיחַ הַחַיִּים וּבָחַר לוֹ דֶּרֶךְ אַחֶרֶת. רַבִּי בֶּרֶכְיָה בְּשֵׁם רַבִּי יוֹחָנָן, כָּל זְמַן שֶׁהָיָה אָדָם הָיָה אֶחָד, וְכֵיוָן שֶׁנִּטְּלָה מִמֶּנּוּ צַלְעָתוֹ, מִיָּד לָדַעַת טוֹב וָרָע״. וְדַעַת הַמְתַרְגֵּם כְּדַעַת רַבִּי עֲקִיבָא שֶׁתִּרְגֵּם ״הֲוָה יְחִידָאִי בְּעָלְמָא לְמֵידַע טָב וּבִישׁ״.
כְּאַחַד מִמֶּנּוּ. בָּא פַּתָּח כֻּלּוֹ גַּם בְּלֹא סְמִיכוּת, וְהֶחָכָם אָמַר כִּי מִדֶּרֶךְ הַדִּקְדּוּק לֹא יִתָּכֵן. לָדַעַת טוֹב וָרָע, כִּי הָאֵל נָתַן לוֹ הַבְּחִירָה.
וְעַתָּה פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ. וְהִנֵּה מִתְּחִלָּה לֹא מְנָעוֹ מֵעֵץ הַחַיִּים, אֲבָל צִוָּהוּ לֶאֱכֹל מִמֶּנּוּ, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשְׁנוּ, כִּי הוּא בִּכְלַל כָּל עֲצֵי הַגָּן, וְכָל זְמַן שֶׁיֹּאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים יַאֲרִיךְ חַיּוּתוֹ עַד שֶׁיִּחְיֶה שָׁנִים אֲרֻכּוֹת יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁחָיָה, אֲבָל בְּעָבְרוֹ עַל מִצְוַת הָאֵל וְאָכַל מֵהָעֵץ אֲשֶׁר מְנָעָהוּ מִמֶּנּוּ הָיָה עָנְשׁוֹ הַמִּיתָה טֶרֶם זְמַן הַנִּגְזָר לוֹ מִתְּחִלָּה, לְפִיכָךְ לֹא רָצָה שֶׁיִּשָּׁאֵר בַּגָּן פֶּן־יִשְׁלַח יָדוֹ וְלָקַח וְיֹאכַל גַּם מֵעֵץ הַחַיִּים כְּמוֹ שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת וְיִחְיֶה זְמַן רַב, כִּי כֵן טֶבַע פְּרִי הָעֵץ הַהוּא לְחַזֵּק טֶבַע הָאָדָם וּלְהַאֲרִיךְ חַיָּיו, וְכֵיוָן שֶׁעָבַר עַל הַמִּצְוָה יְקַבֵּל עָנְשׁוֹ לִקְצֹר יָמָיו וְרָאוּי לְגָרְשׁוֹ מִן הַגָּן בַּעֲבוּר זֶה כְּדֵי שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים, וּפֵרֵשׁ גַּם מֵעֵץ כְּמוֹ שֶׁאָכַל מֵעֵץ הַדַּעַת, כִּי אִם אֲנַחְנוּ בַּגָּן וַאֲצַוֶּה עָלָיו שֶׁלֹּא יֹאכַל מֵעֵץ הַחַיִּים יַעֲבֹר עַל מִצְוֹתַי כְּמוֹ שֶׁעָבַר בַּאֲכִילַת עֵץ הַדַּעַת, וּפֵרֵשׁ לְעֹלָם, זְמַן אָרֹךְ, כְּמוֹ ״וַעֲבָדוֹ לְעֹלָם״ (שמות כא:ו). וּבְנִסְתָּר יִתְפָּרֵשׁ עוֹד.