רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ג · פסוק ו
וַתֵּרֶא הָאִשָּׁה. הֶאֱמִינָה לְדִבְרֵי הַנָּחָשׁ וְרָאֲתָה בְּלִבָּהּ כִּי טוֹב הָעֵץ לְמַאֲכָל וְכִי תַאֲוָה הוּא לָעֵינַיִם, כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּפָסוּק ״וַיַּצְמַח כָּל עֵץ נֶחְמָד לְמַרְאֶה וְטוֹב לְמַאֲכָל״ (בראשית ב:ט), וְהִנֵּה הוּא כְּכָל עֲצֵי הַגָּן בְּמַאֲכָל וּבְמַרְאֶה, כִּי אַחַר שֶׁהוּא נֶחְמָד לְמַרְאֶה כִּשְׁאָר הַמִּינִים בְּכָל עֲצֵי הַגָּן כֵּן הוּא טוֹב לְמַאֲכָל כָּהֶם, אִם כֵּן לָמָּה נָמוּת אִם נֹאכַל מִמֶּנּוּ? וֶאֱמֶת אָמַר הַנָּחָשׁ כִּי נֶחְמָד הָעֵץ לְהַשְׂכִּיל כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְנִפְקְחוּ עֵינֵיכֶם וִהְיִיתֶם כֵּאלֹהִים יֹדְעֵי טוֹב וָרָע״ (בראשית ג:ה). וַתִּקַּח מִפִּרְיוֹ וַתֹּאכַל. וְאַחַר כָּךְ נָתְנָה לְאִישָׁהּ שֶׁהָיָה בְּאֶחָד מִמְּקוֹמוֹת הַגָּן וְהוֹלִיכָה לוֹ מִפְּרִי הָעֵץ וְהוֹדִיעָה לוֹ דִּבְרֵי הַנָּחָשׁ וְאָכְלוּ מִמֶּנּוּ יַחַד. זֶהוּ שֶׁאָמַר עִמָּהּ, הִנֵּה הָאִשָּׁה אָכְלָה פַּעֲמַיִם וְהָאָדָם פַּעַם אַחַת, וְהָבֵן זֶה. וְרַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה דָּרְשׁוּ (בראשית רבה יט) מִלַּת גַּם לְתוֹסֶפֶת, וְאָמְרוּ שֶׁהֶאֱכִילָה מִמֶּנּוּ לְחַיּוֹת וּלְעוֹפוֹת, וְצָרִיךְ לְהִתְבּוֹנֵן בָּזֶה.