אור ברסלב
רד"ק על בראשית פרק ב › פסוק יט

רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]

פרק ב · פסוק יט

פסוק יח

וַיִּצֶר. בְּיוֹ״ד אית״ן לְבַד, וְיוֹ״ד הַשֹּׁרֶשׁ נֶעֱלָמָה מֵהַכְּתִיבָה, וּפֵרוּשׁוֹ: וּכְבָר יָצַר ה׳ אֱלֹהִים מִן הָאֲדָמָה כָּל חַיַּת הַשָּׂדֶה וְאֵת כָּל עוֹף הַשָּׁמַיִם, וּבִכְלַל חַיַּת הַשָּׂדֶה הַבְּהֵמָה, כְּמוֹ שֶׁפֵּרַשׁ בְּפָסוּק וַיִּקְרָא הָאָדָם, וְנוֹצְרוּ מִן הָאֲדָמָה טֶרֶם הָאָדָם; וְכֵיוָן שֶׁבָּרָא הָאָדָם וְאָמַר לוֹ שֶׁיִּמְשֹׁל בָּהֶם, הֱבִיאָם לְפָנָיו לוֹמַר שֶׁיִּמְשֹׁל עַל כֻּלָּם כְּמוֹ שֶׁהָיָה רוֹאֶה אוֹתָם, כְּעֶבֶד לִפְנֵי מוֹשֵׁל, וְשֶׁיִּקְרָא לָהֶם שֵׁמוֹת לְפִי טִבְעָם הַנָּתוּן בָּהֶם כְּפִי חָכְמָתוֹ שֶׁנָּתַן הָאֵל בּוֹ יוֹתֵר עַל כֻּלָּם.

וְטַעַם לִרְאוֹת. שֶׁיִּהְיוּ רוֹאִים וְיוֹדְעִים הַבָּאִים אַחֲרָיו חָכְמָתוֹ, כִּי קָרָא לָהֶם שֵׁמוֹת בַּמְּקֻבָּל בִּידָם בֵּן מִפִּי אָב הַשֵּׁמוֹת שֶׁקָּרָא לְכָל אֶחָד לְפִי טִבְעוֹ שֶׁיָּדַע בּוֹ בְּחָכְמָתוֹ. וְהִנֵּה יָדַע אָדָם בְּשָׁעָה שֶׁרָאָה אוֹתָם טֶבַע כָּל אֶחָד מֵהֶם וּמִנְהָגוֹ, רָאָה חָכְמָה יְתֵרָה שֶׁנָּתַן ה׳ בְּלִבּוֹ. בְּזָכְרוֹ הָעוֹף אָמַר שֶׁנּוֹצַר מִן הָאֲדָמָה, וּבִיצִירָתוֹ אָמַר שֶׁנּוֹצַר מִן הַמַּיִם? מִזֶּה וּמִזֶּה נִבְרָא, כְּלוֹמַר מִן הַמַּיִם הַסְּמוּכִים לַיַּבָּשָׁה, וְזֶהוּ מַה שֶּׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה (חלין כז) מִן הָרֶקֶק נִבְרְאוּ. אוֹ אָמַר מִן הָאֲדָמָה כִּי מִן הָאֲדָמָה הֵבִיאוֹ אֶל אָדָם, כִּי שָׁם גִּדּוּלוֹ, כְּמוֹ שֶׁאָמַר ״וְעוֹף יְעוֹפֵף עַל הָאָרֶץ״ (בראשית א:כ). וְלֹא זָכַר דַּג הַיָּם, כִּי לֹא יִתָּכֵן לְפִי הַטֶּבַע שֶׁנָּתַן בָּהֶם הָאֵל שֶׁיָּבֹאוּ לִפְנֵי הָאָדָם, כִּי אֵין חַיּוּתָם כִּי אִם בַּמַּיִם, וּכְשֶׁיּוֹצְאִים מִן הַמַּיִם יָמוּתוּ, גַּם אֵין לָהֶם כְּלֵי הַהֲלִיכָה אֶלָּא כְּלֵי הַשִּׁיטָה; וְהַשֵּׁמוֹת שֶׁיִּקְרְאוּ לְדִגְיֵי הַיָּם הוּא שֵׁם מֻסְכָּם מִצִּדֵּי הַדָּגִים, לְפִיכָךְ שְׁמוֹתָם מִשְׁתַּנִּים לְפִי שִׁנּוּי הַמְּקוֹמוֹת. מַה יִּקְרָא לוֹ. מַה שֵּׁם יִקְרָא לוֹ.

וְכֹל אֲשֶׁר יִקְרָא־לוֹ הָאָדָם נֶפֶשׁ חַיָּה. פֵּרוּשׁ, וְכֹל נֶפֶשׁ חַיָּה אֲשֶׁר יִקְרָא לוֹ הָאָדָם שֵׁם, הוּא שְׁמוֹ, וְכֵן ״מָקוֹם שָׁם קֶבֶר״ (יחזקאל לט:יא) כְּמוֹ מָקוֹם קֶבֶר שָׁם, וְכֵן רַבִּים. וּפֵרוּשׁ הוּא שְׁמוֹ, הוּא שְׁמוֹ הַנָּאוֹת לוֹ לְפִי טִבְעוֹ, וּבְנֶפֶשׁ חַיָּה כָּלַל כָּל הַמִּתְנוֹעֲעִים. וְאָמַר לוֹ, כְּנֶגֶד הַגּוּף. וּמַה שֶּׁאָמַר נֶפֶשׁ חַיָּה, לְפִי שֶׁהוּא כְּלָל לְכֹל אֲשֶׁר קָרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת, וֶהֱבִיאָם לְפָנָיו קֹדֶם שֶׁיָּצַר הָאִשָּׁה כְּדֵי שֶׁיִּתְבּוֹנֵן בָּהֶם שֶׁיִּרְאֶה אוֹתָם כֻּלָּם זָכָר וּנְקֵבָה וּלְעַצְמוֹ לֹא רָאָה נְקֵבָה, וְהִתְבּוֹנֵן בָּזֶה כִּי לְטוֹבָתוֹ וְלִכְבוֹדוֹ עָשָׂה הָאֵל זֶה.

תוכן העניינים

רד"ק על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה