רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק ב · פסוק ב
וַיְכַל בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי. כְּשֶׁהָיָה הַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי נִשְׁלַם כָּל מְלַאכְתּוֹ וְלֹא נִשְׁאַר לוֹ לַעֲשׂוֹת מְלָאכָה בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי, אִם כֵּן בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי כִּלָּה מְלַאכְתּוֹ וּכְלוּיָה מְלָאכָה, וּפֵרֵשׁ אֲשֶׁר עָשָׂה רוֹצֶה לוֹמַר שֶׁכָּל הַמְּלָאכוֹת אֲשֶׁר עָשָׂה בְּשֵׁשֶׁת יָמִים כָּלוּ בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי שֶׁלֹּא נַעֲשֵׂית מְלָאכָה מֵהֶם שֶׁלֹּא נִגְמְרָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי לֹא נִשְׁאַר לַעֲשׂוֹת בּוֹ דָּבָר, וְכֵן ״בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאֹר״ (שמות יב:טו) שֶׁיִּהְיֶה מֻשְׁבָּת בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן, שֶׁיְּבַעֲרוּהוּ קֹדֶם יוֹם רִאשׁוֹן.
וַיִּשְׁבֹּת. מִמָּה שָׁבַת? מִכָּל־מְלַאכְתּוֹ, שֶׁלֹּא בָּרָא אַחַר יוֹם הַשִּׁשִּׁי דָּבָר, וּבְאָמְרוֹ וַיִּשְׁבֹּת דִּבְּרָה תּוֹרָה בִּלְשׁוֹן בְּנֵי אָדָם, כִּי אֵין לְפָנָיו יְגִיעָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר, ״לֹא יִיעַף וְלֹא יִיגָע״ (ישעיהו מ:כח) וְלֹא בָּרָא הָעוֹלָם בִּיגִיעָה. אוֹ פֵּרוּשׁ וַיִּשְׁבֹּת וַיִּפְסֹק, וְכֵן ״תַּשְׁבִּיתוּ שְׂאֹר״ (שמות יב:טו), ״הַשְׁבִּיתוּ מִפָּנֵינוּ אֶת־קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל״ (ישעיהו ל:יא).