רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק א · פסוק כז
וַיִּבְרָא אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם בְּצַלְמוֹ. בְּרִיאָה זוֹ עַל הַנֶּפֶשׁ נֶאֶמְרָה כְּמוֹ שֶׁאָמַר בְּצַלְמוֹ, לְפִיכָךְ אָמַר וַיִּבְרָא לְהַבְדִּיל בֵּין הַגּוּף וּבֵין הַנֶּפֶשׁ, כִּי בְּסִפּוּר יְצִירַת גּוּפוֹ אָמַר ״וַיִּיצֶר ה׳ אֱלֹהִים אֶת־הָאָדָם עָפָר מִן־הָאֲדָמָה״ (בראשית ב:ז), כִּי אֵין לְשׁוֹן יְצִירָה נוֹפֵל עַל הַנֶּפֶשׁ כִּי אֵינֶנָּה גּוּף אֶלָּא לְשׁוֹן בְּרִיאָה, וְכֵן לְשׁוֹן מַעֲשֶׂה נוֹפֵל בֵּין עַל מַה שֶׁאֵינוֹ גּוּף בֵּין עַל מַה שֶׁהוּא גּוּף. וּמַה שֶׁאָמַר (זכריה יב:א) ״וְיֹצֵר רוּחַ אָדָם בְּקִרְבּוֹ״ אָמַר עַל כְּלֵי הַגּוּף שֶׁהֵם בְּקִרְבּוֹ שֶׁנּוֹשְׂאִים כֹּחַ הָרוּחַ כְּמוֹ הַלֵּב וְהַמֹּחַ. וְלֹא זָכַר יְצִירַת הַגּוּף הֵנָּה, כִּי בְּפָרָשַׁת ״אֵלֶּה תוֹלְדוֹת הַשָּׁמַיִם״ (בראשית ב:ד) יִזְכְּרֶנָּה עוֹד עִם דְּבָרִים אֲחֵרִים שֶׁהִנִּיחַ מִלִּזְכֹּר בְּפָרָשָׁה זוֹ.
בְּצֶלֶם אֱלֹהִים. מַלְאָךְ, כִּי צֶלֶם יִתְבָּרַךְ וְצֶלֶם מַלְאָךְ אֶחָד, שֶׁהַכֹּל הוּא שֵׂכֶל נִפְרָד, אֶלָּא שֶׁיֵּשׁ בּוֹ מַעֲלָה גְּדוֹלָה עַל כָּל שֵׂכֶל נִפְרָד, עַד שֶׁאֵין כֹּחַ בְּכָל שֵׂכֶל נִפְרָד זוּלָתוֹ מִי שֶׁיַּשִּׂיגֵהוּ עַל אֲמִתָּתוֹ, כִּי הוּא עִלָּה וְהֵם עֲלוּלִים, הוּא בּוֹרֵא וְהֵם נִבְרָאִים. לְפִיכָךְ פֵּרֵשׁ אַחַר שֶׁאָמַר בְּצַלְמוֹ וְאָמַר בְּצֶלֶם אֱלֹהִים, שֶׁהוּא בִּדְמוּת מַלְאָךְ (בַּנְּשָׁמָה הָעֶלְיוֹנָה שֶׁנָּתַן בּוֹ).
זָכָר וּנְקֵבָה בָּרָא אֹתָם. זָכָר עִם נְקֵבָה, וּבְפָרָשָׁה אַחֶרֶת יְפָרֵשׁ אֵיךְ בָּרָא אֹתָם זָכָר וּנְקֵבָה.