רד"ק על בראשית· רבנו דוד קמחי [הרד"ק]
פרק א · פסוק טז
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים. עַתָּה פֵּרֵשׁ אֵיךְ עָשָׂה אוֹתָם לְהָאִיר כָּל אֶחָד בִּזְמַנּוֹ שֶׁקָּבַע לוֹ.
הַגְּדֹלִים. לֹא אָמַר גְּדוֹלִים בְּגוּפָם, כִּי כָּל הַכּוֹכָבִים חוּץ מִכּוֹכַב נֹגַהּ גְּדוֹלִים מֵהַלְּבָנָה, כְּמוֹ שֶׁחָקְרוּ בַּעֲלֵי הַתְּכוּנָה, אֲבָל רָצָה לוֹמַר גְּדוֹלִים בְּאוֹרָם, וְהַלְּבָנָה גְּדוֹלָה בְּאוֹרָהּ מִשְּׁאָר הַכּוֹכָבִים חוּץ מֵהַשֶּׁמֶשׁ מִפְּנֵי שֶׁהִיא קְרוֹבָה לָאָרֶץ, וְקָרָא שְׁנֵיהֶם גְּדֹלִים כְּנֶגֶד שְׁאָר הַכּוֹכָבִים אֲבָל מִשְּׁנֵיהֶם הַשֶּׁמֶשׁ גָּדוֹל, כְּמוֹ שֶׁאָמַר, הַמָּאוֹר הַגָּדֹל, וְכֵן הוּא לְמַרְאוֹת הָעַיִן. וְחָקְרוּ בַּעֲלֵי הַמֶּחְקָר כִּי הַשֶּׁמֶשׁ גָּדוֹל מֵהַלְּבָנָה מֵאָה וְשִׁבְעִים פְּעָמִים, וְהַלְּבָנָה אֵין לָהּ אוֹר כִּי אִם מֵהַשֶּׁמֶשׁ כִּי גּוּפָהּ עֲכוּרָה לְפִיכָךְ אוֹרָהּ מוֹסֵף וְחָסֵר כְּפִי הִתְקָרְבָהּ אֶל הַשֶּׁמֶשׁ וּכְפִי הִתְרַחֲקָהּ מִמֶּנּוּ, וְהוּא הַמָּאוֹר הַקָּטֹן.
וְאֵת הַכּוֹכָבִים. כִּי גַּם הֵם מְשַׁמְּשִׁים בַּלַּיְלָה וּמְאִירִים עַל הָאָרֶץ עִם אוֹר הַלְּבָנָה וְזוּלָתָהּ, אֲבָל הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יָאִיר בַּלַּיְלָה מִפְּנֵי שֶׁהִיא תַּחַת הָאָרֶץ, וְהַלְּבָנָה וְהַכּוֹכָבִים לֹא יָאִירוּ בַּיּוֹם כִּי אוֹר הַשֶּׁמֶשׁ שֶׁהוּא גָּדוֹל יִמְנַע אוֹרָם; וְהַמֶּמְשֶׁלֶת הִיא הָאוֹרָה וְהַפְּעֻלָּה.