רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן
בית כה · חדר ב
גם כי היום סמכוני באשאשות רפדוני בחוחים כי הוא יום שמיני לכאבים חזקים ומרי שיחי על פטירת אחי כר' אליה כהן ז"ל לבית עולמו הנעי' וחיי לרבנן ולכל הישראלים שבק וידי כבדה אל אנחתי על פטירת הכבודה בתי תש"עמ היום כמו וא"ו חדשים מ"מ כבר למדוני רז"ל אפילו בשעת מיתה תורה אמרתי אכתוב ואפרש לשון התוספות אשר שאלתני גם כי אין דעתי צלולה וכתינוק שאין בו דעת לישאל אני:
ואומר כי התוספות הוקש' להם דמאי דתנן אין נפרעין מנכסי' משועבדי' במקום שיש נכסים בני חורין ואפילו הן זיבורית לא אתיא כמאן דאמר שעבודא לאו דאורייתא כלו' הנכסים שמכר הלוה משועבדים לקונה אותם שהם שלו מדין תורה ואינם משועבדים למלוה מדין התורה גם כי ההלואה קדמה למכירה מדאורייתא נמי בלא טעמא דתיקון העולם אין למלוה לגאל ולהפרע ממה שמדבר תורה הוא למי שאינו חייב לו כי הנכסים ההם אינם משועבדים לו מן התורה וכן נמי דלא אתיא אפילו כמאן דאמר שיעבודא דאורייתא דאע"ג שהוא סובר שדבר תורה שמלוה בשטר גובה מנכסים משועבדים מ"מ הוא סובר מדין תורה אינו גובה מנכסי הלוה אלא מזיבורת ואפילו היכא שהנכסים בני חורין ללוה זיבורת תנן וקא יהיב טעמא דמפני תיקון העולם לא גבי ממשעבדי דמשמע דבלאו טעמא דת"ה היה גובה מעידית או מבינונית ואע"ג שהם משועבדים והא אליביה אפילו אם עידית ובינונית וזיבורית של הלוה כולן בני חורין אין לו כח לגבות מדין התורה לאחרים דמדין התורה ומתרצים מתניתין אתיא שפיר בין למאן דאמר שיעבודא דאורייתא ובין למאן דאמר שיעבודא לאו דאורייתא דאע"ג דמדין תורה אין למלוה כח לגבות מהמשועבדים למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה מ"מ השמיענו תנא דמתניתן שחכמים היו מפקיעים כחם של אותם שקנאום גם כי מדין תורה הם שלהם והיו נותנים כח למלוה לגבות מהם ואפילו היכא שיש נכסים בני חורין זיבורית משום נעילת דלת אי לאו טעמא דת"ה וק"ל ופלוגתא דשיעבודא דאורייתא או לאו דאורייתא הוא בשלהי ב"ב ע"ש:
נאום הנמוך ונבוך דוד כהן בכמ"ר חיים הכהן ז"ל: