אור ברסלב
רדך בית כא › חדר ב

רדך· רבי דוד ב"ר חיים הכהן

בית כא · חדר ב

חדר א

וזהו דבור של הרמב"ן ז"ל בפרשה בהר סיני כתב וז"ל בהר סיני מה ענין שמטה לענין הר סיני וכו' ע"כ לשון רש"י ואינו נכון בעיני כלל שהרבה מצות כשמטה שלא נשנו בערבות מואב ונדע בהן שנאמרו כללותיהן ופרטותיהן בסיני או באוהל מועד ועוד מנין שהקשו שאר הדברים שנשנו בערבות מואב לשמיטה ולא יהיו כללותיהן מסיני ופרטותיהן מערבות מואב וכן היה ראוי יותר לומר כי הנשנות נשנו לבאר פרטיהן כי לא נאמרו בסיני אלא כללותיהן ונראה לעניות דעתי שדעת הרב בהשיגו על דברי רש"י היא זו שרש"י ז"ל פירש לפי שלא מצינו שמיטת קרקעות נשנית בערבות מואב למדנו שכללותה ופרטיה מסיני ואם כן בהר סיני מה בא ללמדנו אלא להקיש כל המצות לשמיטת קרקעות והרמב"ן ז"ל מקשה עליו דדילמא בהר סיני הוצרך ללמדנו לגופיה להודיענו ששמיטת קרקעות נאמרו כללותיה ודקדוקיה מסיני שממה שלא נשנית בערבות מואב אין לנו ראיה לומר שנאמרו פרטיה מסיני דדילמא באוהל מועד נאמרו זה אי אפשר לומר שמאחר שידענו שכל המצות בסיני נאמרו מי הזכיר לנו אוהל מועד לומר שדקדוקיהין נאמרו באוהל מועד הואיל ולא מצאנו בכתוב לומר שהשמיעה נאמרה באוהל מועד לזה אמר הרמב"ן ז"ל שהרבה מצות בשמיטה וילפינן אף שלא נזכר בשמיטה אוהל מועד אפילו הכי היה עולה בדעתנו לומר שבאוהל מועד נאמרו דקדוקיה שהרבה מצות בשמיטה שמה שכתבה תורה בראש ספר ויקרא וידבר ה' אליו מאוהל מועד וכו' כל המצות הנאמרות אחרי זה באוהל מועד נאמרו ולא היה צריך יותר לכתוב אוהל מועד ונדע בהן פירוש ונוכל לדעת בהן שנאמרו דקדוקיה בסיני או באוהל מועד אי לאו ההיקש ואם כן אי לאו בהר סיני הייתי אומר גם כן בשמיטה כמו שנאמר בשאר המצות הדומים לשמיטה שלא נשנו בערבות מואב שבאוהל מועד או בסיני נאמרו דקדוקיה הכי נמי היינו אומרי' בשמיטה ואם כן בהר סיני אתא לגופי' ללמדנו שבסיני נאמרו דקדוקיהן שלא נאמר בו כמו שנאמר בשאר המצות שלא נשנו בשמיטה שנאמר בסיני דכתיב בפרשה ואלה המשפטים בשביעית תשמטנה ונטשתה ונישנית פה שבראש הספר שבאוהל מועד נאמרו כל המצות הבאות אחרי כן ונדע בהן אבל נראה שהוא קצת דוחק הואיל והיא מביא אחרי כן בדבריו שנאמר בסיני משמע שקודם זה לא היינו מדברים על זה ועוד מנין וכו' פירוש הנאמר שיתור בהר סיני לא בא ללמדנו אלא להקיש הnצות האמורות באוהל מועד לשמיטה דמה שמיטה נאמרו כלליה ופרטיה בסיני אף כל המצות הנאמרות בהואיל מועד וכו' אבל המצות הנשנות בערבות מואב מנין וזהו שכתב מנין שהקשו הדברות שנשנו וכו' אלא כך מ"ה בשלמא הדברות שנשנו או נאמרו באוהל מועד יש לנו בשמיטה שהשמיטה דומה להם שגם היא נאמרה בכלל הדברים הנאמרים באוהל מועד ולא נשנית בערבות מואב וכן היה ראוי יותר וכו' פירש ושמא תאמר דמה ראית להקיש המצות האמורות באוהל מועד ולומר שנאמרו דקדוקיה וחזרו ונשנו יותר משאר המצות הנאמרות דהואיל ואתה אומר שאוהל מועד חזרו ונשנו הכי נמי יש לנו לומר דמצות דערבות מואב דמאי שנא אותן מאלו לזה אמר הרמב"ן ז"ל שיש לנו לומר שיש לנו הפרש ביניהם וזה כי באוהל מועד היה מקום קדוש כמו בסיני ולסבה זו נאמרו בסיני ונשנות הרבה מצות באוהל מועד גם כן משום קדושתו אבל בערבות מואב אין לומר ואם תאמר דאין סברא לחלק בזה אלא שיש לנו לדמות כל מצות ולא נחלק אלו החלוקים הרחוקים אלא לומר שכל המצות הוקשו ומה שנשנו כדי לבארן לבנים וכמו שכתב הרמב"ן בפירושי על זה אומר הרמב"ן שיותר ראוי לומר כן הואיל ונשנו ואין סברא לומר שנאמרו בסיני וחזרו ונשנו ללא צורך או כדי ללמדו לבנים שיותר סברא לומר שנשנו לבאר פרטיהן ממה שנאמר אלו הסברות ואפשר שלזה הוצרך הרב רבינו משה בר נחמן זכרו לברכה לבאר בקושיא הראשונה ולומר שהרבה מצות נאמרו ולא כתב על שמיטת בלבד שאי לאו בהר סיני הייתי אומר שבאוהל מועד נשנו וכדפרישת לעיל והיינו משום שהיה רוצה להקשות הקושיא הזאת אם לא היה מבאר שהרבה מצות בשמיטה שנאמרו באוהל מועד ולא נשנו שמטעם זה יפלו עליו שתי קושיות ולכך אמר ואינו נכון בעיני כלל שהרבה וכו' פי' מטעם זה יש להקשות בשורש הן במה שאמר שהואיל ולא נשנה השמיטה לשמיטת קרקעות למדנו שנאמרו דקדוקיה מסיני הן במה שהקש שאר המצות שנשנו לשמיטה אין דבריו נכונים כלל מטעם שהרבה מצות וכו' עד אבל ענין ערבות מואב שנצטוה שם משה לבאר התורה לבנים פי' הואיל ומצינו בהדיא שהתורה הקישה כל המצות כולן מאלה המצות וגו' ואם כן צריכין אנו לומר שענין ערבות שנצטוה וכו' עד כאן כתבתי דברי הרמב"ן זכרו לברכה לעניות דעתי והשם יצילנו משגיאות ושלום כבודך ישגא לעד כחפצך וכחפץ הכותב חמיך דוד הכהן בכמ"ר חיים הכהן ז"ל:

תוכן העניינים

רדך

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה