אור ברסלב
רדיפי מיא שורש שמח

רדיפי מיא· רבי יהודה ליב אדל

שורש שמח

שורש שבת

שמחה. ששון. שחוק

א [החילוק בין שמחה לבין שחוק, נראה לפרש כי השחוק הוא תוספת של עונג גילה ושמחה, כמנהג העמים המתאוים אל הריבוי, לאסוף ולכנוס, וכל מגמתם היא להשביע נפשם השוקקה, אכן לעולם לא ישיגו כל תאוותם, ולפיכך אינם שמחים בחלקם. אמנם לשון שמחה אין בו (תוספת שעשוע) רק השקטת המיית הנפש על ידי ענינים המשלימים חסרון אדם זה (ובעולם הזה, אין הדבר בנמצא, שהרי אין אדם מת וחצי תאוותו בידו, ולעולם אין הנפש שקטה ונוחה) ובימות המשיח יתוסף לנו ענין זה מהשמחה. [א“ה, כתבנו לפי דברי המחבר בספרו אפיקי יהודה חלק א עמוד קעז, קפ ע”ש] 22*.

תוכן העניינים

רדיפי מיא

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה