רדיפי מיא· רבי יהודה ליב אדל
ספר שפה לנאמנים
שני פרושים למלה “נאמן”, כמבואר בספר השרשים לרד“ק. האחד (משורש אמן) הוא ענין הבטחון והקבלה והם יוצאים מענין אמונה…וכמו שנאמר במשה (במדבר יב ז) בכל ביתי נאמן הוא (וע“ע מכלול לרד”ק נה־א). מאידך כתב הרד”ק (בשורש אמן ובשורש נאם) שהוא לשון דבור (והנו"ן האחרונה נוספת לסימן שם תאר, כמו רחמן) ומזה: מסיר שפה לנאמנים (איוב יב כ), והם הצחים בלשונם ויודעים בחכמת הדיבור.
ספר זה הוא החיבור הראשון שיצא לאור עולם על ידי המחבר (לבוב תקנ"ג). הספר עוסק בכללי דקדוק הפעלים, בראש הספר נמצאים למעלה מעשר לוחות בנינים, גזרות וכנויים, ובשוליהם הוסיף המחבר הערות וביאורים. גוף החיבור עוסק בהרחבה בתורת הפעלים, כמו כן מתבארים פסוקים לפי היסודות המתבארים בתוך דבריו.
המחבר נושא ונותן בדברי הראב“ע, הרד”ק (במכלול ובספר השרשים), ר' אליהו הלוי בספרו “הבחור”, ר' אברהם דבלמש בספרו “מקנה אברם”, ר' שמואל ארקוולטי בספרו “ערוגות הבושם”, ר' יהודה לייב ניימארק בספרו “שורש יהודה”. כמו כן נושא ונותן בדברי החכם ר' זלמן הענא כץ (רז"ה) אשר כתב כמה ספרים בנושא הדקדוק: בית תפילה, בנין שלמה, צוהר התיבה, שערי תורה ושערי תפילה. (ראה אודותיו במבוא של הרב דוד יצחקי שליט“א לספר לוח אר”ש).
ספר זה זכה להערכה רבה ולנשיאות חן בעיני הגר"א, כפי שמזכיר הגאון רבי יוסף שאול נתנזון בהסכמה לספר אפיקי יהודה ח“ב (לבוב תרכ"ג) “אשר בזה נתיקר ונתגדל שמו בעיני הגאון התנא האלקי מוהר”א מוילנא עד אשר פיו הוא ציוה להביאהו את מדינת ליטא להיות לו ליד כותבת ספריו הקדושים”.
ר' מרדכי דרוקר אשר הוציא לאור את הספר בפעם השניה (דרוהוביץ תרמ"ג) כותב “כי הגר"א הודיעו רצונו הטוב כי יבוא אל ביתו למען יראה הדר זיוו פנים אל פנים, וזאת היתה לו למנה על דברי הקונטרס הנוכחי”. מעניין כי הר“מ דרוקר ביקש את כתב היד של הספר רדיפי מיא ע”מ להדפיסו, ולא הצליח להשיגו. בסוף הספר הדפיס ר"מ דרוקר קונטרס משלו בשם טעם זקנים.
ספר זה זכה לעלות על שולחן מלכים, ורבים מגדולי ישראל השתמשו בו. דוגמא מאלפת ממכתבו של הצדיק ר' זונדל מסלנט, אל הרופא הרב זאב אסיא לוינזון שהיה אז במינסק וביקשו להביא עמו לירושלים ספרים, ובתוכם “ספר דקדוק קטן מהגאון רשכבה”ג מוהר“ר אליהו מוילנא זצוק”ל… כי רובם ככולם נצרכים ללמוד חכמת הדקדוק וגם ספר שפה לנאמנים יביא". בשולי מכתבו הוא מוסיף נימת התנצלות על כך שלמרות דחקו מבקש הוא לקנות ספרים, וכותב כדלהלן “ידוע שיותר טוב לצמצם במלבושים ובשאר דברים, מלצמצם בספרים שנצרכים בכל עת”.
התודה והברכה לידידי הרב דוד סלומון שליט“א, אשר ניאות לעבור על הספר, להעיר ולהאיר כיד ה' הטובה עליו (רובן ככולן של ההגהות המתחילות במלים א“ה, וכן ההערות שבעמוד כ”ג מאתו המה). תודה לרב רפאל גרינשטיין שליט”א על עזרתו. ולסיום אודה מקרב לב לידידי הרב צבי בוק שליט"א, שעצותיו הטובות הנחו אותי לכל אורך הדרך.
ברכה מיוחדת לנכסי המחבר, אוהבי תורה ותומכיה, בני דודי היקרים הר“ר יהושע זייטמאן הי”ו ואחיו הר“ר שמואל יוסף זייטמאן הי”ו, אשר הטו שכמם לשאת בהוצאות לע“נ אביהם היקר מוקיר ודחיל רבנן, הר”ר משה אהרן בר' שמואל יוסף ז“ל, ולזכות, תבלחט”א, אמם דודתי היקרה נכדת המחבר מרת מינדל תחי' בת הרה“ח ר' יהושע ציגלער זצ”ל. ה' הטוב ישפיע ברכתו עליהם ברוח ובגשם, ויזכו לדורות ישרים עוסקים בתורה מתוך הרחבת הדעת ומנוחת הנפש.
בפתח השער אשא ברכה להורי היקרים אשר גידלוני במסירות נפש לתורה ולמעשים טובים, ותמכוני כדי שאוכל לישב באוהלי תורה. אמו“ר הר”ר בנימין שליט“א בן הרה”ח ר' יצחק זצ"ל, ואמי מורתי נכדת המחבר מרת איידל תחי‘. ישלח ה’ דברו וירפאם ויחלימם ויזכו לראות רב טוב ונחת מכל יוצאי חלציהם.
ברכה לחמותי אשת חיל מנב“ת מרת צפורה תחי', אשת חמי הר”ר אהרן יוסף לעווי זצ"ל, יאריך ה' ימיה בטוב ובנעימים מתוך נחת ובריאות.
עודני עומד בתפילה לצור העולמים כי זכות המחבר תעמוד לי ולרעיתי מרת עליזה תחי', שנזכה להמשיך בעבודת הקודש ללמוד וללמד, ונזכה לבנין ולחתנין תלמידי חכמים ההולכים בדרך התורה והיראה, ולא ימוש ספר התורה מפינו ומפי זרענו עד עולם.
שבט תשס"א
יהושע קויפמן