רבינו סעדיה גאון על נחמיה· רב סעדיה גאון
פרק ג · פסוק לד
היהודים האמללים. הזדונים כמ' מה אמולה לבתך (יחזקאל טז ל) מה תקוף הוה רשע לביך לשון זדון:
היעזבו להם. לשון תקרה ומעזיבה:
היחיו את האבנים. כלומ' הם טמונות בעפר ודומות למתים טמונים בעפר וכיון שיוציאום דומות לחיים:
מערמות. כמ' בטנך ערמת חטים (שיר ז ג):