אור ברסלב

רבינו סעדיה גאון על בראשית· רב סעדיה גאון

פרק יט · פסוק יב

פסוק ט

ואמרו 'מי לך פה', כלומר: מי לו מקרוביו ויחזירם בתשובה, חתן ובניך ובנותיך שהם רחוקים ביותר בשכונה (?). הוצא מן המקום, כלומר הוצא לחוץ. ו'כי משחיתים אנחנו' כולל שלוש פעולות: הפיכה, ככתוב: "ונשחת הכלי אשר הוא עושה"; שריפה, ככתוב: "וקדשתי עליך משחיתים"; והכאה במגפה, ככתוב: "ואיש כלי משחתו בידו", ונאמר אחריו: "עברו בעיר אחריו והכו" וגו'. ויצא לוט וידבר אל חתניו לוקחי בנותיו, כלומר בנותיו הנשואות, ויהי כמצחק, צחקו (ואמרו) תופים וטנבורים אתה רואה בעיר, ותאמר: היא נהפכת. וכשראו המלאכים שחתני לוט אינם מאמינים ולא יצאו עמהם, אמרו: הנח את אלה באש וקח את בנותיך הנוכחות הנמצאות, וכשהתחיל להתעכב בגלל בנותיו היוצאות, ככתוב "ויתמהמה", החזיקו בו ובשלוש הנשים, כאמור: "ויחזיקו האנשים ויוציאוהו', כמו ויוציאום ויניחום, כי שלוש הנשים בכלל. ומה שפירש ואמר: 'ויא' המלט על נפשך' אחרי מה שאמר ברבים 'ויהי כהוציאם', מקיים את מה שאמרנו, שאחד מן המלאכים נשלח להציל את לוט, והשני – להפוך את סדום, אלא שההופך לא יכול לעשות דבר עד שניצל לוט, ככתוב: 'לא אוכל לעשות דבר'. והמלאך אמר לו: 'הנה נשאתי פניך', אף שאנו יודעים שאין הבורא נושא פנים, וכן המלאך. ובזה אנו משיבים כדרכנו להשיב, [שהוא נושא] פני צדיק בתפילה, ככתוב: "וישא ייי את פני איוב" ... ועוד אות שני, שהציל את העיר שביקש עליה, והרי שני אותות, והיא ... [ואומרו על צוער שהיא קרובה] ... אינו במחוז כולו אלא עיר קטנה, שהיתה נתונה למרותה של סדום.

תוכן העניינים

רבינו סעדיה גאון על בראשית

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה