רבינו חננאל על שמות· רבנו חננאל [ר"ח]
פרק כא · פסוק כ
נקם ינקם. מה שהוציאו בלשון נקמה לפי שהאדון נתכוין להמיתו כשמת תחת ידו. ובא לו בדרך ערמה כאדם הרוצה להנקם מאויביו אבל לא שימיתנו וכיון שהיתה כונתו להמיתו לכך הוציא הכתוב מיתת האדון בלשון נקמה. כלומר אף האדון נקום ינקם: