רבינו גרשום על תענית· גרשום בן יהודה
דף טז:
ואומר חותמיהן שחותם בברכה לכל פסוק:
מיטפל (ובנין) [ואין] לו כלומר שיש לו טיפול בנים ואין לו עושר:
ויש לו יגיעה בשדה ששדותיו זרועות שצריכין לגשמים:
וביתו ריקם שאין לו עושר:
שבע לארוכות כלומר ודאי אין מוסיפין על שש אלא הא דקתני שבע דארוכות הן שבע דגואל ישראל שבתפלה הוא מאריך ומכאן ואילך אמר אילו שש שהן כמו ארוכות:
בד"א שעונין אמן*) קומו וברכו את ה' מן העולם ועד העולם כלומר במקום אמן יש לענות אחר (ברכו) [הברכה] (אמרו) [ולומר] ברוך ה' מן העולם ועד העולם יכול על כל הברכות אין עונה אמן אלא פעם אחת [ת"ל וכו']:
וכן הנהיג ר' חלפתא בצפורי. לומר שלאחר ברכה זו מי שענה כו':
לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח. במקדש אבל בגבולין אומר העניות קודם ברכות כדאמרן לעיל:
משום דבעי למיחתם במרחם על הארץ ועיקר א"י בימי דוד ושלמה:
ואמר כל הברכות כולן על הסדר וענו אחריו אמן אחר כל ברכה וברכה:
וכשבא דבר לפני חכמים שאמרו הענייה אחר הברכה אמרו לא היו נוהגין כן אלא בשערי מזרח במקדש אבל בגבולין אומר הענייה ואח"כ אומר הברכה כדאמר' לעיל: