רבינו גרשום על תענית· גרשום בן יהודה
דף ז.
ששקולה כתחיית המתים ששניהם חיים לעולם. אלא להכי כתיב כי האדם [עץ השדה] שת"ח נמשל בו וממנו תאכל. כלומר שיכול להבין בתורה:
אותו תשחית וכרת שהתורה משחתת בו. נואלו שדי צוען. והרי הן היו חוטאין:
בפחות שבכלים. כלי חרס: