רבינו גרשום על מנחות· גרשום בן יהודה
דף נז.
כמעשה צלי של שבת דאילו אותיב שפודא דבשרא בתנורא בשבתא אע"ג דלא אפיך ביה חייב דמיבשל ממילא הכא נמי גבי עיסה מחייב:
ואם ניצלה בו. צלייה גמורה כגרוגרת במקום א' [חייב]:
דחזו לצירוף. דאי הוו ביחד הוה עייל ביה אוירא:
לככא דאקלידא. שן של מפתח של עץ שמנקבין בו נקב כל שהוא ומכניסין בו עץ קטן כעין שן:
מנחת נסכין מי פירות הן שהן נבללות בשמן והיאך יכול לחמצה: