רבינו גרשום על מנחות· גרשום בן יהודה
דף מב.
וצריך לפרודה. הפתילין היוצאין מן הגדיל:
כי צוציתא דארמאה. כקווצות שיער של בלורי' שדבוקה מלמעלה ופרודה מלמטהא):
הטיל על הקרן. לסוף הקרן שלא הרחיק שלשה אצבעות:
או על הגדיל. על אותו חוט גס שבתחילת הבגד. ואית דאמרי על הגדיל שהטיל הציצית בכנף לרוחב הבגד. שכשאורגין הבגד לרוחבו אורגין אותו וגדל משם:
שתהא נוטפת על הקרן. כלומר תהא מרוחקת מן הקרן ותהא יותר ארוך מן הקרן:
מלא קשר גודל. היינו קשר השני של גודל דהיינו כאורך אצבע הגודל והיינו בתוך ג' אצבעות דקאמר רב פפא ואידי ואידי הוי חד שיעורא:
דלא לירחק טפי מן הקרן. וכמה דמקרב לגבי הקרן טפי מעלי:
איצטריך. דר' יעקב דאמר צריך להרחיק מלא קשר גודל:
וכמה דרחיק טפי מעלי קמ"ל דרב פפא דבתוך שלש:
דסתר. שהיה מסותר הכנף:
ובצר ממלא הקשר גודל עד הציצית:
בשעת עשייה איתמר. שצריך שירחיק כמלא [קשר] גודל. אבל אי הדר בצר ממלא קשר גודל לית לן בה:
חד מיניהו. מבני א"י עדיף כתרי מינן דאוירא דא"י מחכים. משוםב) הוא רבינא:
ועייף להו מיעף. דליהוו תמניא והדר מעייל להו בגלימא:
ואביק להו מיבק. והיה עונבן סמוך לכנף:
קסבר בעינן דליהוו תמניא חוטין בגלימא עצמה כי היכי דבעינן תמניא במקום פתיל:
ולא אביק להו. אלא היה כורך על גבי חמיסר:
כי דידן. ארבעה וכופלן:
רופא קרי אומן שמל ומרפא:
סוכה מסייעא ליה. לרב חסדא: