רבינו גרשום על חולין· גרשום בן יהודה
דף סו:
מכדי תני התם בנדה פ' בא סימן התחתון כל שיש לו קשקשת ויש לו סנפיר דג טהור:
אקשקשת קא סמכינן. כלומר דחזינן יש לו סנפיר ואין לו קשקשת דג טמא לא נכתוב רחמנא סנפיר ונכתוב קשקשת:
כלומר השתא דקי"ל דקשקשת (כלבי) [לבוש'] נינהו נכתוב רחמנא קשקשת ולא נכתוב סנפיר ולא אתי למטעי דקשקשת היינו סנפיר:
תנוא) רבנן אין לו עכשיו כו'. כלומר סנפיר וקשקשת:
כספטייס ואכספטיס גרסי':
מה כשהתיר במפורש לא התיר אלא בכלים כדבעינן לפרושי לקמן איזהו מפורש ואיזהו סתם:
מנין לרבות בורות שיחין ומערות כו'. כלומר אע"ג דאין לו:
בימים ובנחלים אין חריצין ונעיצין לא. כלומר אע"ג דלית ליה אכול:
במים חזר וכלל. כלומר את זה תאכלו מכל אשר במים כל אשר לו סנפיר וקשקשת במים: