רבינו גרשום על חולין· גרשום בן יהודה
דף כז.
ושנים בבהמה לכתחלה לא. כלומר בתמיהה עד כמה לשחוט וליזיל. איבעי תימא אאחד בעוף. כלומר [קאי] השוחט:
ממקום ששח חטהו. כלומר לשון וישח אדם וגו':
וקרא למאי אתא. כלומר ושחט את בן הבקר וכו':
אימא מלבו שנועץ סכין (לו דמו) [בלב ותזוב דם] הרבה:
מקום שסח חטייהו. כלומר שגועה זהו גרונו:
ואימא מלשונו. כלומר שגועה מלשונו:
ותנא דמתניתין מייתי לה מהכא וכו' מנין לרבות את הראש שכבר הותז כלומר (מתי) [כבר] הותז בשעת שחיטה קודם דהפשיט העולה. ראשו ופדרו מה ת"ל הא נפקא ליה מאת הראש ואת הפדר מיבעי ליה וכו':