אור ברסלב

רבינו גרשום על בכורות· גרשום בן יהודה

דף כח:

דף כח.

מתניתין נמי דיקא דקניס ר' מאיר. דקאמר הואיל ונשחט שלא ע"פ מומחה אסור אע"ג דהשתא הוי מום קבוע:

לאכחושי סהדי. כגון דהשתא לאחר מיתה מיתחזי מום קבוע. ואתו סהדי ואמרי דודאי כי האי גוונא חזיניה קודם שנשחט:

דאי אמרת דכולהו משתני הוו סהדי שקרי ואסור הבכור:

בא ואראך. אלמדך:

לימא תנן סתמא כר' מאיר. כלומר דאע"ג דמתחזי השתא אחר שחיטה מום גמור אפילו הכי יקבר היינו כר' מאיר דקניס:

לא בדוקין שבעין ודברי הכל. משום הכי יקבר דמשתנין:

משלם רביע לדקה. ואית דאמרי משום הכי משלם מחצה ולא יותר דהוי ממון מוטל בספק הואיל ואיכא דוקין דלא משתני. למ"הא) ומחצה לגבוה משום דאמרינן דמשלם דמי בשר בזול:

מ"ט. להאי מחצה:

דזה בהמה גסה מפסידו הרבה הילכך משלם הרבה מחצה:

וזה. בהמה דקה דהפסדה מועט דאינה גדולה כ"כ משלם רביע:

אי הפסדה מועט לשלם לפום פסידה. כלומר מחצה מההוא מועט ומאי שנא רביע:

לא משום קנס מגדלי בהמה דקה. דאסור לגדל בהמה דקה בא"י:

ועסקינן דהאי בכור של בהמת כהן הוא והוא גידל הבהמה דקה:

ואם היה מומחה. לרבים דלא טעה אלא בשקול הדעת פטור מלשלם:

דדאין דינא דגרמי. בב"ק בפרק הגוזל עצים. והאי גורם בדבורו לאבד ממון:

שנשא ונתן ביד. שנטל בידים מזה ונתן לזה. ולא גורם הוא אלא גוזל:

כגון שהיה לנתבע משכון בידו של תובע ונטלו הימנו ונתנו לזה:

דאגע בהו שרץ. בידים:

טיהר את הטמא. כגון שנטל פירות טמאין ואמר טהורין הן ועירבן בפירות חברו דקא עבד בידים דהפסיד פירותיו:

האם. בית ולד שלה:

והאכילה לכלבים. דאמר דטרפה היא:

הלכה חמורך טרפון. כלומר הפסדת חמורך. כלומר שתפרע לו חמורך תחת פרתו שהפסדתו:

ותיפוק ליה. דפטור מלשלם משום דטועה בדבר משנה חוזר דתנן ניטלה האם שלה כשרה:

אין שוחטין על פיו. דאיכא למימר בשביל שכר שנוטל מתירו:

תוכן העניינים

רבינו גרשום על בכורות

טוען…

אור ברסלב
תרומה

מקלידים לפחות שתי אותיות

מתעלם מניקוד ומכתיב מלא או חסר, ומבין גם לפי משמעות↑↓ מעבר · Enter פתיחה