רב פנינים על משלי· רבי משה אלשיך
פרק כו · פסוק טו
ועוד מעט שגם לעסוק במלאכה ללחם ביתו תדיחנוי עצלותו כי טמן עצל ידו בצלחת לחממה בתוך התבשיל החם וילאה להשיבה אל פיו לאכול מהנדבק בידו מהתבשיל והוא משל אל בני אדם שאפילו במלאכה קלה לאכול ולתת לתוך פיו יטמון ידיו בתואנת צנה ולא יעשנה באופן שעצלותו תדיחנו תחלה מן התורה ואחר כך מן העבודה היא תפלה ואחר כך מגמילות חסדים שלא יגמול חסד אפילו אל עצמו ונפשו לתת לתוך פיו לקיים נפשו בגופו והוא גמילות חסדים כמאמר הלל הזקן בלכתו לסעד שהיה הולך לגמול חסד עם נפשו ואמר כי זה גם אל רפשו לא יגמול חסד איך יגמול לזולת נמצא לאט לו עוקר שלשה עמודים שהעולם עומד בם תורה ועבודה שהיא תפלה במקום תמידין וגמילות חסדים: