רב פנינים על משלי· רבי משה אלשיך
פרק כב · פסוק יד
אמר מי יתן והיתה רעתו עצלותו לבדה אך גם ילמד לשונו לדבר זרות עד גדר שאוי לנופל בלשונו כי ידבר עליו זרות עד ימאס חייו כי יהיה בודה מלבו על איש ריבו מהתלות זרות דדברים מרים ומאררים מנפש ועד בשר וזהו שוחה עמוקה יהיה פי המדבר זרות כנזכר עד שזעום ה' יקרא אשר יפול שם כי אשר הוא טוב בעיני ה' לא ישליטנו האלהים ליפול בשחת לשונו: