רב פנינים על משלי· רבי משה אלשיך
פרק כא · פסוק כג
הנה אומרו פיו ולשונו יראה כפל ענין אך יזהיר על מותרי מאכל פיו ומותר מענה לשון וילמדנו דעת בל יאמר איש כי שומר פיו ממותרי מאכלות ואת לשונו מדברי מותר את גופו ובשרו הוא שומר מתחלואים המתרגשים מרבוי מאכל וגם את עצמו ובשרו הוא שומר בשמור לשונו מהביע רעות מרגשת אנשי ריבו וחבורות פצעי שומע חרפתו אך את נפשו לא היה פוגם ע"כ אמר שלמה בחכמתו דע אפוא בני כי שומר פיו ולשונו לא מצרות גופו לבדם הוא נשמר כי אם גם מצרות נפשו כי ממותרי מאכלות יפותה אחר יתר תאות אשר שנא ה' ומשחית נפשו וכן שומר לשונו כי אין קצה לצרות המתרגשות מלשון יתירה: